חורב תקל״טHoreb 539
א׳על האשה לראות את עצמה, כי היא שייכה בשלמות אל בעלה ואל ביתה. עליה להתקשט ולהתיפות רק בעבור בעלה, ואדיר חפצה יהיה רק למצוא חן בעיניו, גם החוג היקר והנאמן לפעולתה אתה דרוש להיות למענה בקרב הבית פנימה, ועדיה ותפארתה עליה הן המה באמת ענות חנה, תום דרכה ומנהג בת ישראל — האשה אל תתראה בפני אנשים זרים בשערות גלויות, ובמקום שהמנהג ללכת במצנפת ומעולפת בצעיף, ואם גם בראש מכוסה, אל תלך בלי אלה.— להתלבש בבגדי פאר רק למצוא חן בעיני אנשים ולהראות את יפיה, התגלות מערומי הגוף, למרות חוק הצניעות — לבוא בחשק לבב, ללא נדרש, בחברת גברים להיות בלתי צנועה בדבר שפתיה, לבזות את משפחת בעלה ועוד ועוד כל אלה הוא למרות רוח ״אשת ישראל״ ומנהג ״בנות ישראל״ — ולעולם לא יוכל הטעם הטוב (מאדע), להתיר דברים כאלה, שהמה מאבידים ומפסידים את צניעות הנשים. — כסוי שער האשה בנשאה על הראש פאה נכרית משערות זרות או משערותיה הכרותות, הוא מנהג קדום ובלתי אסור (קט״ו א״ח ע״ה).
1