חורב תקע״זHoreb 577
א׳ההתעסקות בקבורת המת.— בעת אשר יש נפטר בעיר אסורים בני העיר לעשות מלאכה, עד שיהיה להמת כל צרכי קבורתו. החובה הזאת, היא חובת האהבה האחרונה אשר תוכל להראות אל מעטה רוח אחיך אשר הלך לעולמו, והחובה הזאת היא הטהורה במאד מאד, בעוד מקבל הטוב והחסד שלך, לא יוכל עוד לתת לך תודה על מעשך זה.
1
ב׳אין איש אשר יוכל לפטור עצמו מלעשות את חובותיו האחרונים עם המת, רק אם יש חברה בעיר הגומלת חסד של אמת עם המתים, ואם הנך חבר החברה וביום שלא הגיע לך התור לעסוק בעבודת החברה, אז לא נדרש לך לבטל ממלאכתך. — החובות לצרכי המת המה: א) השמירה. ב) להשמיטו ממטתו על הקרקע. ג) הטהרה. ד) ההלבשה. ה) הלויה. ו) הקבורה. — עליך ללמוד ולדעת את כל הדרוש לזה עפ״י הדת והמנהג בנוגע אל החובות האלה. תכונת הרוח העקרית בסדר ההתעסקות שלך בזה דרושה להיות: לב נכון, מנוחה ושלוה, ענוה וכבוד החובה. גם במקום שיש חברה בעיר בשעת הוצאת המת הכל בטלים ממלאכתם ללוות אותו לבית עולמו (שמ״ג שס״ח).
2