חורב תקע״וHoreb 576
א׳בקור חולים. — ה׳ הוא רופא החולים, אבל על האנשים לעשות את שלהם, להקל את מכאובי הכואב וידוע חולי, לעזור ולסעוד אותו, למען יוכל לשאת ולסבול את יסוריו ושב ורפא לו, גם בהשתתפותך בצערו ינוח לו מעצבו ומרגזו.
1
ב׳בקר כל חולה בין עשיר בין עני, קרוב או זר לך, ואם היה לך ריב עמו לפני זה, שלח לשאול מקודם אם לרצון יהיה לפניו כי תבקרו. קרובים ורעים יבקרו את החולה תיכף כאשר יחלה, וזולתם, רק אחרי שלשה ימים, אך אם המחלה באה פתאם ומסוכנת היא, אז יבקרו תיכף את החולה גם בלתי קרובים. בקר את התולה בכל יום גם פעמים רבות ביום וראה לבל תהיה בזה לטורח ומפריע על החולה. אל תבקר את החולה בשלש שעות הראשונות ובשלש שעות האחרונות ביום.
2
ג׳תכלית בקור החולים שלך תכונן בעבור שלשה דברים: ראה אם נעשה בעבור החולה כל דבר, אשר אנשים ורופאים מומחים יסדרו לעשות למענו לרפואתו, ואם לא נעשה כזאת, ראה והשתדל כי יעשה לו כזאת. שאל והודע אם לא יחסר לו דבר מה לכלכלת מחלתו, ואם יחסר לו איזה דבר, הביאה לו את הנחוץ לזה, או השתדל בעזרת אתרים להביא לו את הנחוץ לכלכל מחלתו, ובאחרונה, להעתיר לה׳ ולבקש עליו רחמים מבעל הרחמים. המבקר חולה ואיננו מתפלל לה׳ בעד רפואתו, הוא לא מלא עוד את חובת האהבה. הדברים האחדים הנאמרים ברגש אהבת אחים האלה : ״המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל״ מאד נעלים וחשובים המה יותר מרוב דברים הנאמרים בבלי רגש ורעיון. בשבת אמור: ״שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ושבתו בשלום״. — בהשכל ודעת עליך להעיר את אזן ולב החולה, לשאול אותו, אם עניניו המה מסודרים, ואם לא, כי יסדר את עניניו ויעשה את זאת עתה כחפצו, ודבר על לבו, לבל יפחד מהמות בעשותו זאת, ולבל ידמה כי מסוכן הנהו, רק בגלל הדבר, כי בכל עת צריך האדם להיות מסודר בעניניו, בין בריא בין חולה, ותמיד נדרש למנות החסרון. — חולים כאלה, אשר הבקור והדבור קשה להם, אל תבקרם, רק שאל בבית החולה על מצבו, גם, אם אולי יחסר לו איזה דבר. שמע את אנחותיו ומכאוביו והעתירה בעדו לה׳.
3
ד׳בקר גם חולים אינם יהודים כנאמר למעלה (פרק ד׳) (י״ד של״ה).
4
ה׳אם החולה הוא נוטה למות אל תעזבהו, לבל ישאר יחידי בעת יציאת הנפש. הזכירהו אז, כי ישים לבו לזכור לפניו את מרוצת חייו, כי יתודה על עונותיו וחטאיו ויעשה ״תשובה״ ויאמר סדר הודוי של שכיב מרע: ״מודה אני לפניך ה׳ אלקי ואלקי אבותי, שרפואתי ומיתתי בידך, יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלמה, ואם אמות, תהי מיתתי כפרה על כל החטאים ועונות ופשעים, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך, ותן חלקי בגן עדן וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים״ — ואומרים לו לפני אמירת הודוי לבל יפחד ולבל יבהל מפני הדברים האלה, ולבל יחשוב כאלו חלילה אין לו עוד תקוה לחיות מחליו עוד, לכן ידברו על לבו ויאמרו כדברים האלה : ״הרבה חולים התודו ולא מתו והרבה לא התודו ומתו״, ״ובשכר שאתה מתודה אתה חי״, ״וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא״, ואם איננו יכול להתודות בפיו יתודה בלבו. אל תגע בגוסס ואל תעשה לו דבר, למהר את מיתתו. מי אשר יניע את הגוסס נחשב כאלו שופך דמים, אבל דבר המונע את יציאת נשמתו והפרדה מן הגוף והדבר איננו עומד בנגיעה עם גופו, תוכל להסיר ולהרחיק, כמו קול דופק בקרבת הבית וכדומה (של״ח של״ט).
5