חורב תרי״חHoreb 618
א׳הפעל ״התפלל״, אשר ממנו נגזר השם ״תפלה״ מובנו עפ״י מקור הוראתו ״לבחון את עצמנו ולשפוט את עצמנו״ או כפי אשר יורה לרוב הבנין ״התפעל״ להתחרות פנימית: להחליט בקרב לבבנו ולחרוץ משפט, משפט — אמת וצדק, על אדות עצמנו. הוראת המלה היא: כי המתפלל יוצא הנהו מחוג החיים הפועלים ומשתמט מהם, למען יחרוץ משפט אמת וצדק על עצמו על אדות ״האני״ שלו, הלא הוא על אדות כל היחוסים שלו בנוגע אל ה׳ והתבל,
1
ב׳גם לדעת ולהכיר את משפט ה׳ והתבל על אדותיו, ובכח משפט כזה יחדור בקרב הלב והרוח לפעול, כי שניהם כאחד יצרפו ויתלבנו על ידו להיות חזקים ומוכשרים בעצם טהרם, למען יוכלו להמסר מחדש אל החיים הפועלים. — הפעולה להשגת משפט חרוץ כזה נקראת בשם ״תפלה״.— ״תפלה״ קוראים אנחנו בלשון אשכנז ״געבעט״ אבל המלח ״געבעט״ לא יביע את מושג ״התפלה״ בעצם תכונתה, בעוד המלה האשכנזית קרובה יותר אל מושג ״בקשה״ אשר היא אמנם רק המדרגה התחתונה מהתפלה, או מוצאה ממקור הפעל ״בעטען״ בשפת אשכנז העתיקה, אשר אם לא אשגה, יורה רק על ״הרצאת דברים״ (הערזאגען) וקריאה בלבד.
2