חורב תרי״טHoreb 619
א׳בקרב החיים בעצמם הן לא תובל להתחזק ולהתעודד, לכונן אותם להיות חיים נאמנים גם בעצם המעשה והפעולה, בעד האמת, הצדק והאהבה; גם אז לא תוכל לרכוש לך עוד בשלמות את הדעת, את ההכרה ואת הרגש הטהור בעד האמת, הצדק והאהבה, אף בהיותך נמצא כבר על שדה המערכה ללחום נגד סכנות פנימיות וחיצוניות, נגד צרות ותאוות, לא תוכל אז לעשות את ההכנה וההזמנה, להחלץ חושים מול פני המלחמה ההיא — יען וביען כי אז לרוב החיים בעצמם ישללו וישדדו ממך את הכח העוז והתעצומות לחיים. המה יקחו ממך את ״האמת״ ויחנו לך תחתה את הכחש והכזב, גם יסבבו לך, כי תרבץ ותכנע תחתך בה בעת אשר תעודתך לגבר חילים ולנצח. המה יהסו בקרבך גם את קול ״העדות״ אשר עליהן להעיד בעד האמתיות הרמות שעליך ליסד ולכונן עליהן את החיים ולקדש אותם, עד כי את קולן הנך שומע רק במחצה, ותעשה ותמלא אותן בבלי כל רעיון, מבלי יכולת עוד, כי תהיינה האומנות והמחנכות אותך אל ה׳ — לכן עליך לעתים שונות, להתפרץ מחוג החיים הפועלים ולחלוץ עצמך ממצבך ועסקיך, שיביאו לרוב סכנה להחיים הנאמנים שלך, למען ע״י התפלה וצקון לחש, תוכל לרכוש לך עוד הפעם את הכח לחיים, את המבט הנאמן ואת הרצון החזק לקנות את האמת, לרכוש לך את הצדק ואת האהבה, את החוזק ואמץ הלב לנצח במלחמה, ולהשיג עוד הפעם את קדושת החיים אשר אבדה ממך.
1