חורב תרכ״בHoreb 622
א׳אם במלחמת הקיום בחיים — הנך נואל רק לשים פניך מול פני ״העתיד״ ותעביר ותסיר מחשבתך והגיונך ומבטך ״מהעבר״.— אתה תשים כל מעינך רק בקנינים שהנך מקוה לרכוש ולהשיג לך עוד בחיים, ואינך זוכר עוד את הדברים שכבר רכשת לך, או אם גם זכור תזכרם, אבל הנך חושב אותם רק בתור קנינך בהיותם כבר הקנין שלך, מבלי להגות במשפיע ובנותן לך את כל אלה, בה׳, אשר הוא אמנם נתנם לך, רק בתור ״שאלה״, למען תהיה החובה עליך תמיד בכל מתנה ומתנה שקבלת מידו, לזכור ולדעת כי הנותן יעד ונקב על כל אחת את התעודה שלה והשמוש עמה כהוגן. — אתה תשים לבך רק על המעשה והפעולה שעליך לעשות עוד, מבלי לכונן מבטך גם על המעשה, שכבר עשית ומבלי להתבונן, כי עליך הלא לכונן ולבנות את ״העתיד״ שלך על ״העבר״, הלא הוא להביא לידי שלימות ברבות הימים את הדבר הטוב שכבר החלות לעשות, גם את המעשה הרע, החטא והעון שעשית, ככל אשר תוכל, לעזוב ולתקן ולהיטיב את דרכך עוד הפעם ולקנות לך את הדבר האפשר לך לרכוש תמיד הלא היא ״התשובה״. — אתה תסיח דעתך, עד כי לא נחשב בעיניך לתת כל תודה, אף אם עשיר הנך מאד מאד במתנות אהבת ה׳, או לא תדע לך, אם נדרש לך לתת תודה וברכה בעד אלה הקנינים, שהמה אמנם הגבוהים והיקרים מכלם, ואשר מבלי משים אתה אינך חושב ומונה אותם במספר הנכסים הנמצאים אתך, ולכן מפני זה אינך משתמש עמהם בחיים, אינך מושך אליך מהם את צנור ברכת החיים, אף כי נתן אותם ה׳ לך להיות מקור נאמן ומעין ישועה לחייך.
1
ב׳לכן בתפלת ובצקון לחש, עליך לצאת מחוג התחרותך בעד ״העתיד״ לבד, למען תשים עין ולב גם על ״העבר״ שלך, להשקיף ולהביט על כל אשר נהיה לד בחיים, אף להכיר ולדעת, כי כל אלה נהיו לך גם הם המה רק מה׳. עליך להתבונן היטב: מה נהיית אתה עם כל אלה המתנות, אשר קבלת מאהבת ה׳, ובאופן אם בחייך החולפים היית מקצר ומחסר בנוגע אל חובותיך, ביחס אהבת ה׳ בחיים — לדעת ולהכיר את החטא שעשית, שהוא הצעד הראשון אל התשובה — גם להתודות על כל דבר חטא ועון — עליך להתבונן ולהכיר היטב את ״העבר״ שלך ע״י התפלות הנקראות בשמותיהן: ״תודה״ גם ״ודוי״.
2