חורב תרל״טHoreb 639
א׳שבת ויו״ט — אשר לפי ערכם הדתי עליהם הנם מתרוממים ממעל לשאר הימים של השנה וכדת הימים יעשו בהם ההפסק, מבלי לארוג בהם הלאה את תקות חוט החיים הפועלים, וישימו מעצור בההתתרות ע״ד ״העתיד״, הימים שיש להם תעודות מיוחדות בתכונותיהם כמו יום השבת, שעליו להחיות את הרוח והכח ולעתדם אל חיי המעשה הבאים (עדות פרק א׳) או ראש השנה ויוה״כ, שתעודתם היא ביחוד ההשקפה והבחינה על החיים החולפים (שם פרק ב׳) או ״רגלים״, לקנות לנו בעד כל חיינו ע״י הקורות את אבותינו בשנות קדם, רעיונות נעלים ע״ד בריאות הגוף והרוח של האומה (פסח ושבועות) והחזקת הגוף והרוח שלה מה׳ (סכות ושמיני עצרת) (שם פרק ג׳), אזי בעבודת ה׳ בימים האלה יבואו ג״כ שנוים כאלה הדרושים לציר ולצין על ידם את ערך הימים ההם וחשיבות מעלתם ע״י רעיונות המתיחסים אל ראשי פנות הסגולות הכלולות בהם.
1