חורב תרנ״אHoreb 651
א׳מוצאי שבת — יקדימו כנהוג בכל תפלת ערבית עם ״והוא רחום״ אשר לפניו להזכיר לפניך, אולי היתה איזה מגרעת בשביתת היום ובחגיגתו שזמנו כבר עבר — והנה בעוד יום השבת כבר חלף ועבר, היום הקדוש, שעליך לקבל על ידו את קדושת הרוח והכח, למען תוכל להביא לידי שלמות גם את חיי המעשה בימים הבאים, את ההתחרות, את המלחמה והנצחון תחת עיני ה׳, ולהיות מלא רוח ה׳ ולעבדו בתור עבד ה׳, לכן בשיח שפתיך בשמונה עשרה בברכה הראשונה אשר בה תקריב על מזבח ה׳ את ההתחרות של חיי המעשה, הנך מתפלל, כי יחנך ה׳ במתנות הרוח ולמען דעת:
1
ב׳כי חיי השבוע דרושים להיות בלתי גרועים בקדושתם, לבל תחסר גם בהם השפעה מרוח ה׳ כמו בשבת, בעוד גם שניהם הלא המה סדר ה׳ — יען כי כמו ערך וסדר ה׳ במאמרו את יצורי העולם ולאום מלאום, לכונן אותם אל תעודות נבדלות, וכפי אשר גלה לך את כל אלה בתורתו, להבין ולהשיג את זאת ברוחך ולחנך על פיה את חייך, כמו כן הסדר של ההבדלה הזאת בחייך, ההבדלה בין הקדש ובין החול הנהו סדר ה׳, אולם, כמו שתכלית ההבדלה באלה הנזכרים, הלא היא בעצמותה מביאה לידי התאחדות והתכוננות, האור להאיר את החשכה, הקדש, לקדש את החול, כן היא תכלית השבת היא הקדושה, לקדש את חיי המעשה של השבוע, ולכן הנך מעריך את משאלת לבבך ומקריב אותה על מזבח ה׳ לאמר: כי ברעיון תורת החיים, אשר נתנה לך בהתגלות וברעיון יום השבת, שהוא כבר חלף עבר, הנך מוכן ומזומן, להתנהג ככה בחייך בימי המעשה של השבוע הבא בקדושה ובטהרה, מחונן ברוח ה׳, למען חייך אלה יהיו חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עון. — (אתה חוננתנו).
2
ג׳אם מוצאי שבת נכנס הוא בכניסת יום טוב, אזי אחרי הקדמה הכללית של ״אתה בחרתנו״׳ לפני הביעך את תכן יום הבא וערכו עליו ע״י ״ותתן לנו״, עליך לאמר ״ותודיענו״ שהוא שוה בתכונתו אל ״אתה חוננתנו״ ומלבד הסדר של ההבדלה הנזכרת שמה, עליך להזכיר גם את ההבדלה בין שבת ליו״ט, אבל את דבר התקדשות השבוע ועצם ההבדלה תאמר במוצאי יום טוב.
3
ד׳אם ששת ימי המעשה הבאים בלתי נפסקים עם יו״ט שאסור בו עבודת מלאכה, אזי במוצ״ש אחר שמונה עשרה יאמרו ״ויהי נועם״ בעד הפעולה העצמותית, שהיא נשענת על השגחת ה׳ ״וביושב סתר״ יביעו את מנת גורל ישראל, ״ובואתה קדוש״ יצירו את חיי ישראל הנשואים מה׳, וכפי אשר תכיר את זאת לדעת באמת ואמונה, ואח״כ תאמר ״ויתן לך״, שהוא קובץ כתובים רבים, אשר בהם תזכור כי ה׳ הוא יברך את פעולת האדם ועל ידם תפיח שמחה נאמנה בלבך ותקוה טובה בעד הפעולה והמעשה אשר יבואו אליך מחדש — אבל אם השבוע נפסק עם אחד מימי החגים לא יאמרו במוצ״ש ״ויהי נועם ואתה קדוש״.
4
ה׳מוצאי יו״ט כמו במוצאי שבת, אבל בלי ״ויהי נועם ואתה קדוש״, גם בבלי ״ויתן לך.
5