חורב תרנ״הHoreb 655
א׳רגלים — גם כן בהקדמה של אשרי ובחוה״מ גם ובל״ג ואחרי אבות וגבורות וקדושה הנך מביע את המושג הכללי של הרגל ״באתה בחרתנו״ ואת המושג הפרטי ב״ותתן״ כמו בשחרית, ואז תזכור את החסרון הכפול במועד וחג, הלא הוא חסרון עליית הרגל והראות את פני ה׳ בעיר הקודש והמקדש להתאחד שמה כאחים גם יחד ובתור עבדי ה׳, האל היחיד ומיוחד, גם חסרון חגיגת החג ע״י הקרבת קרבן החג ותקבע בלבך את התקוה, כי עבודת ה׳ ע״י הקרבנות, תשוב לשלוט עוד הפעם, אח״כ יקראו את הכתוב מן התורה ע״ד הקרבנות של כל רגל, ואת הכוסף והתשוקה אל קיבוץ גלויות, לשוב ולעלות אל עיר הקודש והמקדש, להראות את פני האדון ה׳ צבאות שלוש פעמים בשנה, אשר מפני הגלות נתבטל כל אלה, אבל בכל זאת אינך משולל ומחוסר מכל קדשי ישראל, יען רק קדשי המקום חסרים ולקוחים ממך, אבל הקדשים של כל העתים והזמנים המה נשארו לך לעד לעולם, והנך מתאמץ לרכוש לך את המתנות הרוחניות ותקדש את עצמך על ידן ״בוהשיאנו״ כמו בשחרית (ראה למעלה).
1