חורב תרנ״וHoreb 656
א׳ראש השנה — תכונת היום להיות ״יום תרועה״, יום הרעשת מורשי לבב בדבר החיים הפנימיים. תכונת היום היא נמצאה ביחוד בש״ע של מוסף, חוות דעת מפרשת היום וערכו עליו, בעבודת ה׳ הזאת שהיא כולה קדושה לסדר היום ומעלת קדושתו — התרגשות החיים הפנימיים, שאליה קורא לך השופר. היא באה לך ע״י חיבת שלושת הרעיונות הכוללים את הכל: ״מלכיות, זכרונות ושופרות״ — ביום ״הכסא״, ביום שבו ה׳ יושב על ״כסא״ דין וכל העולם כולו וכל אחד לבדו יתיצבו לפניו וגם אתה הנך נקרא אל כסא השופט כל הארץ, לבחון את העבר ועל פיהו ליעד את העתיד שלך. — ביום ההוא תעלה בלבך את זכר שלשת הרעיונות הגדולים והדגולים, הלא המה, לכונן את מבטך נוכח פני ה׳, מלך העולם (מלכיות); להיות מבט בוחן ובודק את העבר שלך, למען תשיג את הדבר האחד שבידך עוד לעשות, להסיר על ידו את התוצאות הרעות מהעבר, הלא היא ״התשובה״ (זכרונות), ולהתאמץ לרומם את נפשך אל עתיד יותר טהור ויותר טוב להיות חשוך מכל חטא ומנוקה מכל עון תחת עזר ה׳ האב הרחמן (שופרות) (ראה מערכת העדות פרק י״ב), ועליך לחשוב ולהגות ברעיונות האלה היטב, למען בברק זהרם תאיר לך את העבר שלך, לכן בתפלת מוסף תביע את זכר הרעיונות האלה ממקורם בקראך את הכתובים מן ״התורה״ (שהיא תעודת העם) ״מהכתובים״ (התאמתות כל אלה בחיי הפרט ואשר מחיי הפרט תבוא לחזות בהם חזות חיי הכלל) ״ומהנביאים״ (קיום התורה בחיי העם ואשר בעד החיים ההם על ידה התגלה ה׳) ואתה תחליט בדעתך, כי רעיוני החיים האלה יהיו חופפים על מעשיך (ברוך), והנה אז אבות גבורות וקדושה כמו בשחרית, קדושת היום ותכן המוסף כמו ברגל (רק רעיון העליה בארץ אל עיר הקדש והמקדש לא יזכירו, יען כי הזכרון ההוא מתיחס ביחוד אל שלשת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות), את המלכיות הנך חותם בקדושת היום, בעוד הרעיון הזה מתאים הנהו עם עיקר התכונה של ״יום הכסא״; אח״כ הנך קורא את זכרונות ושופרות ואת כל אחת הנך חותם עם ברכה מיוחדת ותסים בעבודה והודאה ושלום כמו בשחרית, ומפני זה תפלת מוסף בראש השנה תכלכל בקרבה תשע ברכות — בכל ברכה תביע בתפלה את כל הרעיון בשלמות (עלינו, אתה זוכר, אתה נגלית) ותקרא את הכתובים ככתוב בתורה (ככתוב בתורתך) ותחתום ברעיון של בקשה או״א מלוך, זכרנו, תקע.
1
ב׳יום כפור — אבות גבורות וקדושה כמו בשחרית, מושג היום ומוסף כמו ברגל, חוץ מהתפלה אדות העליה ברגל, עבודה, הודאה, שלום, ודוי כמו בשחרית, אבינו מלכנו לא יאמרו אחרי המוסף.
2