חורב תרנ״זHoreb 657
א׳ח: נעילה.
1
ב׳תפלת ״נעילה״ מתפללים בימים שהמה מקודשים בשלמותם אל עבודת. ה׳ הפנימית, כמו בתענית ויום הכפורים, בעוד היא העברה מעבודת ה׳ הפנימית אל עבודת ה׳ בפועל, בשעה אשר היום, שהוא מקודש כל כליל לעבודת ה׳, יבוא ויפנה, ורק רגעים אחדים נשארו עוד להשלים את עבודת ה׳ הפנימית המקודשה לתעודת היום, ועוד הפעם, עם כניסת הלילה יחלו ימי החיים הפועלים. התפלה הזאת נקראת בשם ״נעילה״ והיא תכלכל רק תפלת השמונה עשרה המקדשת את החיים עם הפתיחה באשרי ובל״ג וחתימה בעלינו.
2
ג׳המושג: צרוף התוצאות של עבודת ה׳ הפנימית במשך היום החולף ועובר, להיות פעולתה אמונה בעד עבודת ה׳ החיצונית על ידי המעשה בחיים הפועלים.
3
ד׳כפי הנהוג אצלנו יש לנו רק יום אחד המקודש כלו כליל בעד עבודת ה׳ הפנימית, ואשר ישוב אלינו בתקופתו בכל שנה ושנה, הלא הוא יום הכפורים, ולכן תפלת נעילה נקבעה רק בעד היום ההוא.
4
ה׳הצעה: אחרי אקדמת אשרי ובל״ג, אחרי אבות, גבורות, קדושה, קדושת היום, עבודה, הוראה, שלום (הכל כמו בשחרית, זולת במקומות שיוסיפו דברי הבקשה במושג עשי״ת בברכות הראשונות והאחרונות אזי תחת ״כתבנו״ ״וכתוב״ אומרים ״חתמנו״ ״וחתום״), הנה נציג לפנינו עוד הפעם את כל תכונת היום הגדול והקדוש ובודוי קצר, תשקיף עוד הפעם על חייך החולפים, ותביע אמר בהכרת החטא את ״הודוי״, ובזה הנך מכיר לדעת, כי פרי הכרת עצמותך דרושה להיות ״התשובה״, הלא היא, התשובה הטהורה והנאמנה, אשר על ידה תוכל ליחל ולקוות, לקבל סליחה (אתה נותן), וכי גם הסליחה הזאת היא רק מתנת חסד מאב הרחמן, יען כי ע״י כל חטא וחטא הלא אבדת את הזכות על החיים. אבל ה׳, אשר קרא את הבן תמותה, רפה הכח (מה אנו) אל תעודה רמה כזאת (אתה הבדלת) איננו חפץ בהשחתת מעשיו ואיננו מתנהג עמו במדת הדין רק חפץ יחפוץ לחנך אותו, למען יוכל להגיע אל התעודה הרמה הזאת ומקבל הנהו את תשובתו באהבה ובחמלה, לכן לא בעדו רק בעדנו נתן לנו את יום הכפורים. להתחדשות החיים (ותתן), עד כי על ידו נחליט, להכשיר את העתיד שלנו ונתאמץ להתם חטא ועון מהעבר, לבל יפריע בתוצאותיו על העתיד, ולמען תהיה עבודת ה׳ טהורה בחיי המעשה בפועל, מניח הנך את משאלת לבבך ותקותך על מזבח ה׳ ותעתיר, כי בעדך ובעד אחיך יהיה היום הנעלה, החולף ועובר, עוזר ותומך, להשגת מתנת חיים כשרים כאלה מאב הרחמן (ואתה ברחמיך) וכפי שה׳ בעצמו הבטיח לנו (שנאמר) וחותם אתה באלקי עד שלא כו׳ כמו בשחרית.
5