חורב תרס״חHoreb 668
א׳יב: הפטרות
1
ב׳היו ימים בשנות קדם, אשר קמו עריצים על היהודים להחרים ולכלות מהם את חיי הרוח, נשמת ישראל, ויגזרו גזרה לבטל את קריאת התורה בתוך קהל ועדה, אז רוח ישראל מצא מפלט לה בקרב אמרות הנביאים, לשמור ולנצור באופן כזה את סדר קריאת התורה בימיהם ולדורות עולם ובתחבולות חכמה אצרו את תכן קריאת התורה בזמנה, ובמקום כל פרשה, שהיא מסודרה לקרוא אותה בכל שבוע, קראו אז ברבים סימן אחד מדברי נביאי ה׳, אשר תכן עניניו מתיחס הנהו אל פרשת השבוע. והנה תחת פרשיות השבוע המכלכלות את ספורי תולדות ישראל, בחרו לקרוא בנביאים באלה המקומות, אשר מהם תצא תורה ע״ד התגלות ה׳ בתולדות עמו, למען ילמדו את הנאמר בתורה מדברי חוזי־יה, לפעול בזה על חיי העם בבלי אמצעי ע״י אמרות אלוה אלה, אולם תחת הפרשיות מן התורה המכלכלות דת וחוק לישראל קראו מדברי הנביאים את הקשט ודת הנזכר על פי התורה, ואשר חוזי־יה אלה יזכירו ויזהירו על שמירתם, כן בעתים, ששמרו את התורה, ואשר אז פרי מעלליהם אכלו לטוב להם, או בעתות אשר העם הפרו חוק, נאצו כל קדש והנביאים גלו למוסר את אזני העם, לשוב ולהחזיק במעוזם ולשמור כל דבר חוק ומשפט, ובכלל על אדות גמול ישרים בעבור שמירת התורה והמצות ועונש הפרתם בחיי העם.
2
ג׳אחרי כן נשארו התוצאות האלה מהנביאים גם בעד דורות הבאים להיות נלוות גם יחד עם קריאת התורה הכללית, ויען כי נקראות הנה בסוף אחרי קריאת התורה, לכן נקראו בשם ״הפטרות״ גם פעולת ״ההפטרות״ רבה היא, להשמיע אותן באזני העם תמיד אחרי הקריאה, ונוסף על רוח התורה בעבודת ה׳, ימלא רוח הנביאים המעירים והמעוררים את הלאום, להתרומם אל ה׳.
3