חורב תער״חHoreb 678
א׳ברכת המצות — לפני עשיית איזה מצוה, לחבב אותת בתור חובה מה׳, ולהביע את החלטת הדעת, לקיים אותה באופן כזה, כי על ידו שם ה׳, אשר צוה אותה יהי מבורך, הלא הוא, כי ימלא רצונו. — והנה חכמינו ז״ל לא תקנו ברכות בעד חובות ומצות כאלה, אשר המושג שלהם הוא כבוד היחס החיצוני והכנתו ותקנתו, בעוד הדבר בעצמו יוכל להיות מכבד ומתקן כדרוש להיות, מבלי שום התלות ביחס אל הכונה והרעיון, ויהיה בזה הרעיון, את שיהי, אם אך המעשה נעשה כתקונו, כמו למשל כבוד הקנין והכנת האשר ועשיית הטוב לאחרים וכדומה, רק הברכות באות לפני חובות ומצות כאלה, שמושגם להיות יסודתו ופעולתו ביחוד בפנימיות נפשנו ורוחנו, ואשר תכלית המצוה לא תוכל, להיות נמלאה, או בלתי יכולה להיות נמלאה בשלמות, אם תחסר בהם הכונה והידיעה הנכונה בפנימיות נפשנו בעת עשיית המצוה, ובמה נחשבה, אם נעשה אותה רק בחיצוניותה בלבד.
1
ב׳לכן הברכה היא באה רק לפני אלה המצות, שהנה מיועדות לפעול את פעולתן על חיי רוחנו ונפשנו — ומפני זה אצל כל המצות האלה נוסח הברכה הלא אחד הוא: ״ברוך אתה״, הלא הוא, הנני חפץ למלאות את רצונך, רצון ה׳, אשר קדשנו במצותיו, הלא הוא, אשר קראנו לטהרת הלב והרוח ולאמתו, וצונו לעשות ולקיים כזאת וכזאת (ברוך אתה ה׳ וכו׳ אשר קדשנו במצותיו וצונו כו׳) — ע״פ הכלל האחד אשר אמרנו בזה יכולים אנחנו למצוא בנקל את אלה המצות, אשר לפני העשותן נקבעה בעדן הברכה ההיא. והנה כל מערכת העדות (המערכה השניה באשכנזית ובעברית הראשונה) נכנסה היא תחת גדר המצות שלפניהן נקבעו ״הברכות״; אבל בעד כל מערכת החובות והמצות של ״המשפטים״ (מערכה שלישית), לא נקבעה שום ברכה לפניהם, יען בחלק המצות שהנה נכללות תחת סוג ״משפטים״, נביא לפועל את פעולת ״הצדק״, הלא הוא, כי בזה כבד נכבד, או נכונן ונתקן את היחס שהוא נמצא רק מחוץ לנו.— במערכת ״החוקים״ אנחנו מוצאים ברכה לפי דעת אחרים, בשלוח הקן, אשר אם נחליט, כי מושג המצוה הזאת הוא אמנם כפי אשר בארנו שמה, אזי יש להברכה סעד וסמך בכונה וברעיון ההוא, גם בשחיטה גם כן אם נחשוב, כי היא באה לא ביחוד בעד בריאות גופנו בלבד, כי גם בעד חיי הרגש והרוח, ואשר מבלי הרצון הטהור והכונה הנאמנה, להחזיק ולהחליט את זאת בעצם טהרה, הענין ההוא יאבד את ערכו עליו, וגם לפני מצות נטילת ידים וטבילת כלים כו׳ (ראה חוקים פרק י״ד), אם נחליט כי זאת באה בכונה, להכשרת פנימיות נפשנו, אבל שאר החוקים הנזכרים במערכת החוקים שהמה גם כן חוקי ״צדק״ נגד היצורים, אשר ישיגו ע״י מעשה המצות האלה את תכליתם בקיומם, גם בלי שפע הרעיון והכונה שלנו ביחוד בעשייתם.— במערכת המצות (מערכה החמישית) מוצאים אנחנו ברכה ביחוד בעד ״תלמוד תורה״ (פרק ד׳), אשר תכלית קיום המצוה הנכבדה הזאת היא תלויה ג״כ ביחוד בכונה ורעיון שלנו, לרומם את רוחנו ונפשנו, וכמו כן בקדושין (שם פרק י׳) אשר עלינו לכונן וללבב את רעיון ומושג ההתכוננות של הנשואין, בחפצנו כי התכלית ההיא תתמלא עי״ז בשלמות, אבל בשאר מעשה המצות מהמערכה ההיא, אזי ג״כ התכלית נמלאה תיכף בכל האופנים, גם מבלי כל השפעת הרעיון והמחשבה אשר על פיהו נעשה אותן, ולכן נמצאו ברכות רק בעד אלה אשר חשבנו בזה, ולפי הכלל הנזכר למעלה, ברכות מתוקנות מחכמינו ז״ל, אבל לא בעד האחרות. הן אמנם ישנה רק ברכה אחת, אשר תביאנו בספק מטעם הכלל אשר הצגתי בזה, מוצא אני ברכה אחת ע״ד הסרת הסכנה מהקנין המוכשר להזיק (משפט׳ם פרק ו׳) (על עשיית מעקה), בעוד בזה הלא יש רק כבוד היחס החיצוני ותקונו, מבלי התלות על הרעיון והכונה אשר בו נעשה התקון ההוא. — ע״ד ברכת ״שלוח הקן״ הדעות מחולקות. ואלה הנה הברכות 1י אנחנו נציג בזה רק את הברכות הנהוגות ביחוד אצלנו, אבל באמת ישנן ברכות לפני פדיון נטע רבעי, לפני הפרשת תרומה, לפני אכילת קדשים ועוד, אשר כלן הן באות לפי המושג המיוחד לכל אחת. — הקבועות בעד המצות המנויות בזה:
2
ג׳לפני עשיית ערוב (עדות פרק א׳ גם ג׳) (על מצות ערוב). לפני הדלקת הנרות בע״ש ערב יוהכ״פ וביו״ט (שם פרק ד׳) (להדליק נר של שבת, של יו״ט, של יוהכ״פ). לפני אכילת מצה ומרור (פרק ד) (על אכילת מצה, על אכילת מרור). לפני ספירת העומר (פרק ט׳) (על ספירת העומר). לפני ישיבת הסכה (פרק יו״ד) (לישב בסכה). לפני נטילת לולב (פרק י״א) (על נטילת לולב). לפני תקיעת שופר (פרק י״ב) (לשמוע קול שופר). לפני הדלקת נרות חנכה (פרק י״ד) (להדליק נר של חנכה, שעשה כו׳). לפני קריאת המגלה בפורים (שם) (על מקרא מגלה, שעשה נסים). לפני המילה (פרק ט״ו) (על המילה, להכניסו בבריתו של כו׳). לפני הנחת תפלין (פרק י״ח) (להניח תפלין, על מצות תפלין). בלבישת טלית מצויצת (פרק י״ט) (על מצות ציצית, להתעטף בציצית). לפני קביעת מזוזה (פרק כ׳) (לקבוע מזוזה). לפני פדיון הבכור (פרק כ״א) (על פדיון הבן, על פדיון פטר חמור), ולפני הפרשת חלה (פרק כ״ב) (להפריש חלה). להסיר את הסכנה מאיזה קנין (משפטים פרק ו׳) (על עשיית מעקה?). לפני שלוח הקן (חוקים פרק ג׳) (?). לפני שחיטה ולפני כסוי הדם של חיה ועוף (שם פרק י״ג) (על השחיטה, על כסוי הדם בעפר). לפני נטילת ידים לפני הסעודה ואחרי היקיצה משנה (שם פרק י״ד) (על נטילת ידים). לפני טבילה של כלי אכילה (על טבילת כלים). לפני למוד התורה (מצות פרק ד׳) (אשר בחר כו׳ לעסוק בדברי תורה, והערב כו׳). לפני הטבילה (חוקים פרק י״ד ועוד) (על הטבילה). לפני קדושין (מצות פרק יו״ד) (על העריות).
3
ד׳בכל הברכות תחלת הנוסח: ברוך אתה ה׳ כו׳ אשר קדשנו במצותיו רצונו, כמו כן בעשיית החובה והמצוה, שהנה קבועות לנו מחכמינו ז״ל, יען כי תקנותיהם ערוכות הנה עפ״י החוב, שהנהו מוטל עליהם מה׳ להבטיח ולהחזיק את מלואי תורתו וחוקיו, ולכן מה׳ נצטוינו להיות לנו לחובה, למלאות אחרי תקנות חכמינו ז״ל.
4