חורב תר״צHoreb 690
א׳יראת הרוממות (אנדאכט).
1
ב׳בטרם תתרומם ברוחך ובנפשך אל התפלה, עליך לשהות איזה שעה, לקבץ את רעיוניך ומחשבותיך, את רוחך ודעתך להיות מכוננים כלם כאחד אל ה׳. — גם בהשלימך את תפלתך, עליך לשהות ג״כ איזה שעה, בטרם תבוא, להתמכר אל החיים הפועלים, למען לא יהיה נראה כאלו הנך נפטר ממשא כבד, רק עליך לאצור את הרעיונות, אשר רכשת לך בעת התפלה, ובהיותך מתחזק ומצורף ומזוקק בפנימיות נפשך, לך לך לשלום אל פעולותיך לחיים. — ביראת שדי ובהכנעה נאמנה, עליך לעמוד ולהתפלל, לא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים ולא מתוך כעס רק מתוך שמחה ע״י דברי תנחומין הבאים ע״י הגיון בתורה (צ״ג). עליך להחפש ולהסיר ממך כל דבר זר, אשר יוכל להפריע אותך ולבלבל את כונתך בתפלה, רק את סדור התפלה אחוז בידך (צ״ו), ובעת אשר הנך מתפלל, עליך לשים לבך ומחשבתך על תוכן התפלה, למען תרכוש אותה לך בשלמות ותפלתך תהיה תפלה נאמנה — מצרף הרוח והלב. — עליך לחשוב אז, כי הנך נצב לפני ה׳, לכן הסירה מלבך כל מחשבות זרות ומפריעות את כונתך, למען לבבך ורוחך יוכלו להיות מסוגלים בטהרה נאמנה אל התפלות — שער בנפשך, לוא עמדת לפני מלך בשר ודם, האם לא התאמצת, לערוך את דבריך בטוב טעם ודעת, ולשים לב על כל אמר והגה היוצא מפיך. — והנה בעמדך בתפלה לפני מלך מלכי המלכים, האל הקדוש, אשר אותו יעבדו הכל ואשר הוא גם תוכן הרוחות ובוחן לבות וכליות, על אחת כמה וכמה! — אם איזה רעיון זר מתפרץ הנהו, לעלות בלבך בעת תפלתך, אז החרישה מעט, עד אשר תסיר ותרחיק ממך את הרעיון ההוא ולמען תקבל עוד הפעם את טהרת הרוח וכונה נכונה.— בעת התפלה, עליך להעביר לפני רעיוניך השקפות כאלה, שהנה תפעלנה, להכניע את הלב ולרומם את נפשך אל אביך שבשמים, רעיונות מרוממות אל ומשפלות בני אדם מבלעדי ה׳. גרש מלבך כל רעיון של קלות דעת (צ״ח).
2
ג׳מובן מאליו כי אסור עליך בעת התפלה להתעסק באיזה ענינים אחרים. — אשריך, אם תוכל, להתמכר כלך כליל אל התפלה ובאופן הנאות תביא לידי שלמות את עבודתך הפימית לה׳! אמנם החפץ תחפוץ לקיים את העבודה שבלב, שהיא תעתד ותכשיר אותך בעד כל חייך, למלאות אותה בלי כל כונה ובלי שום רעיון, כאלו היתה רק פעולה מקרית?! (קפ״ג), לכן רוחך יהגה שמחה נעלה בהשקפתך על התגלות ה׳ בפועל כפיו, עת תקרא את התהלות בפסוקי דזמרה (נ״א), ובעת תשפוך שיח, להעתיר לה׳ בבקשה ע״ד העתיד שלך אז לבך יהגה רגש ״עני ממעש״, אשר אין לו כל זכות על כל אלה, ורק נדבה וחסד יבקש, ואם גם תתפלל מקירות לבבך ואם גם רוחך יצוק בקרבך מצקון לחש ומלא הנהו מרוממות אל וגדלו, אל תחשוב, כי בגלל שכר לפעולת עבודתך התמה וגמול התפלה הזכה, הלא על ה׳, לשמוע תפלתך ולהאזין בקול תחנתך, רק עליך, למסור את הכל ביד אהבת ה׳, אשר בחסדו יעשה אך טוב לברואיו, והכון את עצמך לקבל מידו, את אשר יהיה לך בתור מתנת אהבתו וחסדו (צ״ח). בברכך את הברכות, עליך להביע אותן בכל עצמותך ולא בשפתיך בלבד, רק תכוין, כי הנך מוכן ומזומן עם כל עצמותך, לעבודת ה׳ בפועל, וכפי החלטת דעתך, אשר אתה תכוין עתה בעמדך לפני ה׳ (ה׳ ק״א) כאשר תקרא בק״ש את הכרת ה׳, האל היחיד ומיוחד, שהוא אלקיך ואשר הקריאה הזאת תחובב אותך, לקדש את כל עצמותך תמיד לעבודת ה׳, האל היחיד ומיוחד, וכי כל מנת גורלך היא תלויה ועומדת בתנאי מלוא החובה הזאת, עליך לחשוב את עצמך אז, כאלו באזניך תשמע מפי ה׳ על הר סיני את הקריאה הנעלה והרמה הזאת, יחד עם התורה, אשר תצא ממנה, והכל ביראת הרוממות ובהדרת קדש. גם בכל פעם, אשר תקרא או תקשיב ותשמע את הקריאה הנעלה הזאת דרוש להיות נחשב לך, כאלו שומע הנך דבר חדש, וכי מחדש הנך מיסד עליה את מוסדות חייך, גם איככה יוכל רעיון כל הרעיונות הזה, שהוא מושג כל תעודתך ואשר בכל עת ובכל שעה הלא הוא יחיה וירומם אותך, גם יעלה וירומם את כל עצמותך, לכונן על ידו את תקומתך בחיים, להיות קל בעיניך כדבר רגיל או ישן נושן?! (ס״א). אם לא תמיד יצלח בידך, לקבץ את פנימיות נפשך ולאחד את כל רגשותיך אל נקודה אחת, עד כי כל רעיוניך יערכו בכונה נעלה, כפי אשר תדרוש ממך עבודתך שבלב, אזי למצער עליך, להתאמץ לשים לב ולכוין ביחוד את הכונה הדרושה בחלקי התפלה האלה: פותח את ידך, בשירת ההשגחה ״אשרי״ (נ״א), קדיש (נ״ו), בפסוק הראשון מק״ש (ס׳), בברכות הראשונות ״מש״ע״ (ק״א), ״קדושה״ (קכ״ה), קדושא דסדרא, עלינו (קל״ב). — כאשר החלות לאמר את השמונה עשרה אל תפסיק זולת מפני סכנת נפשות (ק״ד). בדבר ק״ש והלל ראה ס״ו תכ״ב ועוד. — וכמו שעליך לכוין בתפלת יחיד וכל מעינך תשים בתפלתך, כמו כן עליך להגות בה ולכוין בעת שתיקתך, בשמעך את חזרת הש״ץ, שהיא תפלת העדה וע״י עניית ״אמן״ עליך לחשוב את ארשת שפתי החזן כאלו תבענה שפתיך, כי אמנם באופן אחר לא תוכל להיות נחשבת תפלת הש״ץ לתפלת העדה, ורק אז אם הקהל יכוין לבו, לשמוע ולהקשיב רב קשב כל אמר והגה היוצא מפי החזן, ואם העדה לא תכוין ולא תשים לב על דבריו, אם כן הברכות אשר יאמר, הלא נראות הנה כברכות לבטלה. ומה גם לדבר בעת חזרת הש״ץ, אשר הוא לחטא ועון יחשב, גם לחלול מקום התפלה ועבודת ה׳ (קכ״ד), כמו כן בקריאת התורה והפטרות (קמ״ו), גם בבהמ״ז בסעודות גדולות, שהאחד מברך, טוב להזהר ולהזהיר לבל ידברו דבר (קפ״ג), אף אל תעסוק בלמוד התורה בה בעת, שהנך נלוה עם העדה בתפלת רבים, יען כי זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד (צ׳). עליך ללמוד, להבין ולדעת היטב את התפלות שעליך להתפלל, ואשר הנה האמצעים הנאמנים לשלמות עבודת ה׳ הפנימית שלך, למען בשעת התפלה תדע לכוין את הדברים שתביע בתפלתך (ק). טוב יותר, כי תתפלל מתוך סדור התפלה, גם בעת חזרת הש״ץ יהיה סדור התפלה פתוח לפניך, למען תחשוב ותתבונן בו את דברי החזן (צ״ו). ברור הדבר, כי רק ע״י יראת הרוממת תגמול התפלה את פריה בעד פנימיות נפשך, בעוד על ידה יתעוררו בקרבך רעיונות ומחשבות, לצרף ולקדש את חייך הפנימיים (י״ד), לכן אמרו חז״ל מעיקרה: האיש אשר דעתו איננה מיושבת עליו אל יתפלל, ורבי חנינא לא התפלל ביום שהיה לו צער, כעס ודבר עצב, ואבי שמואל לא התפלל בשלשה ימים הראשונים אחרי שובו ממסעו, ועוד, אבל אשרי לאלה הנקובים, אשר מבלעדי המניעות הנזכרות ידעו בנפשם, כי בכל עת תמיד בתפלה מכונים המה בתפלתם את הכוונות הדרושות בעצם השלמות בעבודה שבלב, אבל אנחנו, אשר גם מבלעדי מניעות כאלה בלתי בטוחים הננו, כי נוכל תמיד להעלות בלבנו את הרעיונות הדרושים לכונת התפלה, אזי בעדנו לא נוכל לאמר, כי כמוהם כמונו נתנהג גם אנחנו ככה, לכן לא נוכל לבטל שום תפלה מפני מניעות כאלה (טור א״ח צ״ח); אמנם עלינו החובה ככל האפשר, להשתדל לקנות לנו את הרעיונות הדרושים, להוציא לנו מהתפלה, בעוד הרעיונות האלה נחוצים המה לנו במאד מאד, ואם גם נקח מהן אף רעיון טוב אחד, להיות רשומו נכר אתנו תמיד, גם זו לטובה בעד חיינו — בעוד יש לך על ידי ההתאמצות הזאת בחינה ומצרף עבור חייך, ובה בעת אשר תחוש, כי הרעיונות הנעלים הכלולים בתפלה עברו עליך בבלי משים, מבלי השאיר שום רושם ופעולה בקרבך, אז תוכל להוכח מזה כי השפלת מאד בפנימיות נפשך, והידיעה הזאת לבדה תזכירך, כי החובה עליך לזרז את נפשך ולהתרומם ולעלות על המדרגה, אשר הציגו בעדנו חכמינו ז״ל בתעודת התפלה, אמנם גם ההכרה בעצמה מאפיסת ההרגשה והכונה באיזה תפלה, אשר לא הביאה לך פרי לחיים, גם היא תהיה לתועלת לך ונחשב הוא לצעד הראשון בעד ההתעוררות ותחיית הכונה.
3