חורב תרצ״וHoreb 696
א׳חזן — חזן יוכל להיות רק האיש ההגון ומוכשר, להיות שליח צבור. להיות ראוי לחזן נבחר את זה שהוא איש הגון, ירא חטא, תם וישר, לבל ישא עליו שם רע, גם ענו ומרוצה לעם, איש, שיש לו נעימה וקול ערב ורגיל הוא לקרוא בתורה נביאים וכתובים. אם לא נמצא, מי שתהיינה לו כל המדות והמעלות האלה יחד, יבחרו את הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים. להבנת התפלות היתרון על הקול הנעים. העדה תמנה חזן הגון, אשר למצער הוא בן כ׳ או י״ח שנים ורק באקראי ימנו חזן צעיר לימים אחרי עבור לו י״ג שנים, ואם אין אחר, או יוכל להיות חזן תמידי. — מבטא החזן דרוש להיות צלול וברור. אל יחלל החזן את דבורו ואת מנגינותיו גם מחוץ לבית התפלה. דבורו וזמרותיו דרושים להיות תמיד טהורים ובלתי מוזרים לקדושת ה׳, ומה גם בנוגע לארחות חייו של החזן. בגדי החזן בעת התפלה, דרושים להיות נקיים וגופו מכוסה עד רגליו.— אל יתפרץ איש להיות ש״ץ נגד רצון העדה ולא יענו ״אמן״ אחרי ברכת החזן, אשר בחזקה יקח לו את המשרה הזאת. וביחוד, להיות זהירים, לבלי יצא ריב ומדון בדבר עשיית איזה מצוה בעבודת ה׳. בעדות קטנות טוב הוא, כי יתפללר רק החזנים הממונים תמיד (נ״ג; חקפ״א).
1