חורב תרצ״זHoreb 697
א׳חובת עבודת ה׳.
1
ב׳נשים בלתי חייבות בק״ש (ראה מצות פרק ד׳) אבל יציאת מצרים שהיא היסוד של כל חובות ישראל, לקבוע אותה בכל יום בנפש ורוח, טוב הוא, כי גם הן תזכורנה אותה ולמצער לקרוא את הפסוק הראשון מק״ש, לקבל עליהן עול מלכות שמים (ע׳). אבל הנשים חייבות הנה בתפלה ואם לא בכל התפלות שאנו מתפללים בשלמותן (ק״ו). הנשים חייבות בברכת המזון (קפ״ו) ולשמוע את קריאת התורה ברבים (רפ״ב). ילדים אם מוכשרים המה לזה, יחנכו אותם לקרוא ק״ש (ע׳) שמונה עשרה (ק״ו) ברכת המזון (קפ״ו) ועוד. אונן (עדות פרק כ״ג) פטור הוא מתפלה זולת בשבת ויו״ט (ראה ע״א), גם פטורים המה מזה המתעסקים עם המת אם לא יוכלו למלאות את שני החובות בעתם. אל יתפללו בארבע אמות של המת, בחדר ששם הוא שוכב ובבית הקברות (ע״א ע״ב). העוסק בצרכי צבור באמונה, או אם אין איש אחר, אשר ימלא את העסק ההוא, ובבוא העת לקרוא ק״ש ותפלה, אל יפסיק העסק ההוא, רק יכלה אותו ראשונה ויתפלל אח״כ, אם יש עוד זמן לזה, אבל עליו להפסיק מעבודתו ולקרוא את הפסוק הראשון מק״ש. עסקים אחרים, אם התחיל אותם לפני זמן התפלה יוכל לכלות אותם ואח״כ יתפלל, אבל אם החל בזמן שהגיעה שעת התפלה, עליו להפסיק. — משובח הוא זה אשר בכל האופנים יפסיק מעבודתו, מיראה פן יעבור זמן התפלה (ע׳). בבקר אל תלך לעסוק בשום עסק ומלאכה בטרם תתפלל את תפלת השחרית, זולת באופן אם עליך לנסוע ומדאגה מדבר פן תאחר את ההזדמנות. — אל תאכל ואל תשתה בטרם התפללת ורק תוכל לשתות מים, אבל מאכל ומשקה בגלל רפואה הורשה לך, כמו כן תוכל לטעום דבר מה, בידעך, כי אם לא תסעד לבך בדבר מה, לא תוכל לכוין בתפלתך הכונה הדרושה ויחלש לבך עליך, ואשר באופן כזה יחשבו את הרעב והצמאון למצב של מחלה והמזון והמשקה לסמי מרפא. גם למוד התורה לפני התפלה אסור, אם עי״ז תוכל לאחר את זמן התפלה, אבל מותר הוא ללמד את אחרים (פ״ט). לפני תפלת מוסף מותר הוא להנות איזה הנאה (רפ״ו), כמו כן חצי שעה לפני שאר התפלות: מנחה, מעריב ועוד, ועליך לחדול תמיד מעסקים כאלה, אשר בנקל תוכל לאחר את התפלה (ראה רל״ב, רל״ה).
2
ג׳טוב ונאות הוא לתת צדקה לפני התפלה (צ״ב).
3
ד׳אם נתבונן על חין ערך התפלות, שהנה מסורות לנו וקבועות לשלמות נפשנו, ועל ידן הנחילו לנו את רעיונות החיים היותר נכבדים, אשר אם נרכוש אותם, אזי נעצור כח לצרף וללבן את פנימיות נפשנו, בעוד המה יכוננו, ירוממו, יחזקו ויכשירו את לבנו ונפשנו אל אבינו שבשמים בפעולות לחיים, אזי לא דבר נקל הוא הדעת הברורה, אם יצאנו ידי חובתנו, להעביר לפנינו את חוג הרעיונות האלה בעצם שלמותם או חסר דבר ובלתי שלם הנהו, — לכן עלינו לדעת דבר לאשורו באופני ספקות, בהפסקות, בשגגות, במניעות וכדומה, אשר על אודות כל אלה כמו ביתר באור על אודות כל הענינים שהצגנו בזה, נבקש את הקורא, כי יקרא את כל הדינים בפרט בש״ע א״ח.
4
ה׳אנחנו נסינו בזה להציע את פרשת התפלות הקבועות לנו מחכמינו ז״ל, אבל כמו התפלות הנהוגות, שהנה ערוכות וקבועות בעדנו לצרף את פנימיות נפשנו, ועל פיהן לחזק ולקדש את רוחנו, כן אתה תוכל תמיד, בעת אשר חייך הפנימיים או החיצוניים יראו ויורו לך את הצורך והנחיצות, לרכוש לך מחדש: הארה, כח, קדושת הרצון ומנוחת הנפש, אז צא מחוג חייך הפועלים והתיצבה כה לפני־ה׳, ובתפלה הנובעת ממקור לבבך תשפוך שיח ותעתיר לה׳ ובפני ה׳ תרכוש לך את האוצרות הדגולים בעד חייך לטוב לך.
5