חורב תרצ״טHoreb 699
א׳לישראל אין קדושה אחרת יותר נעלה, שהיא תתן את ערובתה בעד ערך ישראל, בעד בחירתו מה׳ והתגלות ה׳ ופרשת כל מעלת תעודת חייו כמו ״התורה״ — כל מסירת נפש לה׳ — היא לא זולת — רק קדושת עצמו למלוא התורה — וכל סור מדרך ה׳, היא לא אחרת, רק סור מדרך התורה — ואם כן כל תשובה לה׳, הלא היא תשובה שלמה ״למלאות״ את ״דברי התורה״ — יען התורה לבדה הלא היא הקדושה הגבוהה מעל הגבוהה, שהיא נתנה ומכוננה בישראל, לחנך על ידה את בני ישראל לדורות עולם — אמנם מעלת ישראל עוברת ובטלה מן העולם בבטול התורה חלילה, גם ההתחלה בעצמה של התגלות התורה הלא המה: ״לוחות העדות״, המה יכלכלו את העדות בעד המעשה בפועל של התגלות הדת. הלוחות המה ״מעשה אלהים״, בעוד המה יודיעו ויביעו את הכרת ה׳ והתגלות הדת, ועדותם עדות נאמנה כעדות ״השמים והארץ״ על בוראם ויוצרם.
1