חורב תש״אHoreb 701
א׳במקדש היו שוכני הקדש קדשים לעין בשר, לא זולת, רק ״ארון הקדש״, שהוא כלכל בתוכו: ״לוחות העדות״ בעד התגלות הדת ונלוה עמם גם ״תורת משה״, אשר כתב אותה מפי ה׳, ואשר מפני זה נקרא הנהו באמת בשם ״ארון הברית״: הלא הוא הערבון והתנאי של הברית בין ה׳ וישראל, כמו כן נמצאו שמה שלשה זכרונות מחיי ישראל במדבר : ״שברי לוחות בארון, צנצנת המן ומטה אהרן לפני הארון, הראשונים מורים על הסליחה והכפרה, השנית זכרון בעד ״החזקת הגוף״ של האומה, השלישי ״ההבטחה בעד החזקת הרוח ע״י סדר ה׳״; כל השלשה אלה גם יחד המה עדות נאמנה בעד אהבת ה׳ וחלישות האדם. קדש הקדשים היה נבדל מהקדש ע״י ״פרכת״ ובמקדש מימין המבוא היתה המנורה דולקת בעלת שבעת הקנים ומשמאל על שלחן הקדש היו ערוכים ומסודרים שנים עשר לחם (לחם הפנים), אשר הראשונה רמזה על אור מאיר של הרוח והשניים על מזון הגוף, להורות, כי חיי הרוח וחיי הגוף גם ההחזקה של שניהם מיד ה׳ למו. בדברים הנמצאים בקדש נראה אלינו ה׳ בתור מחלק ואדון על שפע החיים והחכמה, אדון הגוף והרוח ובקדש הקדשים בתור נותן ומורה את דת קדשו, אשר בגלל קיום התורה נותן הוא לנו את הגוף והרוח ומתנות הגוף והרוח, ואשר שניהם כאחד נתנו על תנאי וברית התלויה בקיום התורה גם למלוא התורה נתנו לנו כל אלה — ״ארך ימים בימינה, בשמאלה עשר וכבוד״! הלא המה שלשת התנאים בעד חיי העם וחיי איש פרטי. — למען דעת, כי הגוף, הרוח והדת — מה׳ המה לנו.
1