חורב תש״בHoreb 702
א׳אולם המקדש לא כלכל ולא ציר את הקדש בלבד, כי היה גם המרכז הגבוה והנשא ממעל להחיים, אשר עליו לחנך את חיי העם לקדושתו — ואשר ממנו תזרום ותביע קדושה בקרב כל אברי האומה — שמה ברגש ההתמכרות אל ה׳ כעם וככל איש פרטי יקדש את עצמו לה׳, הלא הוא למלוא תורתו —עולה. שמה יפקידו ויקדשו לה׳ את כל העתיד ע״י ההחלטה, כי אחרי אשר יקבלו אותו מיד ה׳ יקדשוהו למלוא תורתו (מנחה ונסכים) (עצמות הגוף העתידה) — שמה הביעו את רגש השמחה מהטוב המקובל, או את אשר קוו לקבלו, לטהר אותו עוד הפעם מאהבת עצמו (חלב) ומכל הנאה הדומה להנאות הבהמיות (יותרת על הכבד, כליות), ובעליצות נפש, לקדש את החיים הנתונים מה׳ עם כל חלק מכחו (דם) אל ה׳, הלא הוא, למלוא דת קדשו — שלמים, תודה — שמה כרתו את הברית עם ה׳ ותורתו מחדש, אם חטאו ואשמו באיזה דבר ולהקריב גם להסיר בזה את מקור החטא : את אהבת עצמו וההתחרות לההנאה, ולקדש את החיים עוד הפעם מחדש לעבודת ה׳ ע״י מלוא — תורתו — חטאת ואשם — ולמען נפש ישראל תתעתד תמיד, להוציא לפועל את חכמת התורה בחיים עפ״י התורה עם המתנות הפנימיות והחיצוניות הנתנות לזה (קטורת).
1
ב׳לתכלית זאת היה בנוי לפני מבוא המקדש ״מזבח העולה״ ובקדש לפני המנורה והשלחן מול קדש הקדשים ״מזבח הקטורת״. הראשון, ״מזבח הקרבנות״, לרכוש על ידי העבודה ההיא את קדושת הפעולה וקדושת מנת גורל האדם, ולקדש את השמחה והתשובה, והשני ״מזבח הקטורת״, לרכוש את קדושת חיי הנפש והרוח יחד בהעלות הכהן את המנורה ובהקטירו את הקטורת.1לכתוב ביתר באור אודות הוראת הקרבנות בעבודת ה׳ במקדש, ולהראות אותותיהם אותות בדבור כמו במעשה בציורים מובנים ונאותים, אם כי היה מועיל מאד בעד היחוסים שלהם בהיותם נזכרים בתפלה ובפיוט, בכל זאת לא נוכל להרחיב דברים אודות זה, לבלי לצאת מגדר תוכן הספר, הן גם קדושת המקדש הצגנו בזה רק בגלל החובה של יראת מקדש, אשר בעדנו הוא נהוג רק בעד המקום של המקדש החרב זה כבר ושיבנה ב״ב בעתיד, אף בגלל החובה של ״יראת מקומות הקדושים״ בתי מקדש״ מעט בגלות, שהיא משותפה לזה. —
2