חורב תש״הHoreb 705
א׳אבל גם בגלות יש לנו מקומות כאלה, אשר הדת דורשת מאתנו כי נכבדם ״בהדרת קדש וביראת מקדש״. כל המקומות הנועדים להיות מקור נפתח בעד הרוח, אשר ישקה אותו בחכמת התורה או המקום הנועד בעד הרוח והנפש, ששם יכרתו יחד את הברית עם ה׳ בעד החיים ולפי מושג ״תורת החיים״, הלא המה המקומות הקדושים שלנו בגולה, שהמה קדושים לידיעת התורה, גם אלה, אשר ירוממו אותנו, לקיום התורה בפועל, לרכוש לנו קנין התורה, שהיא הקנין האחד של חיי ישראל לתנאי ולתקומת האומה הנצחית, ואשר מפני זה נצל הנהו הקנין הנעלה הזה מתוך המהפכה של מנת גורלנו החיצונה, עת כעס אויב שלט עלינו לרעה, גם זדון עריצים ודמיון כוזב חרבו ובלעו את תפארתנו וחמודותינו, שהיו לנו בימי קדם, הקנין ההוא נשאר לנו לפליטה, והבתים אשר נבנו לכונן ולנטוע אותו בקרבנו, הלא המה ״בתי מדרש ובתי תפלה״, האחרונים לבחינת החיים וקדושתם — ״בתי כנסיות״.
1