חורב ע״דHoreb 74
א׳בחסדו: חזק ואמץ, החזיקה בראש וראשון במעוזו, היה אמיץ וחזק במלחמה הפנימית בין חובה וחטאת, בין רוח ובהמה. — אם פקחת עיניך וראית, כי בכל חייך העברים חיית תמיד בעד הכל, אבל לא בעד עצמך, חיים לפני ה׳, אתה התאמצת לרכוש לך את הכל, אבל לא דעת את ה׳, אתה תחזה ותבחין את חייך העברים ותמצאם כי המה עניים וחסרים, דלים ורשים מכל נשגב ונעלה, אשר רק הוא יוכל להעשיר את חייך, עושר רב, דלים מדעת את ה׳, עני ממעש הנך מפעלות לחיים כרצון אל חי.
1
ב׳אתה תספוק כף על ירך, תריד בשיחך — ותתיאש מאפשרות התשובה אתה תפון, אם נמצא בך עוד זיק רוח ה׳, בעוד מעולם הוא לא נראה אליך, תתיאש מחסד ה׳, אשר באמת ימשוך חסדו לחוטא ופושע, ולוא גם שיבה זרקה בו.
2
ג׳או כי נלחמת — נלחמת זמן רב — בכל חייך נלחמת מלחמה כבדה נגד החטא — אך לריק יגעת, ובכל יום ויום תתחדש לך המלחמה. הבהמה בך תעלה מעלה מעלה ורוחך יורד מטה מטה, תם לריק כחך ותחוש, כי חלש ורפה אונים הנך ולא תוכל עוד עמוד בנסיון — תתיאש מהנצחון, תתיאש מה׳ — תתיאש ולא תאמין עוד כי ישים עינו עליך — וכי יוכל היות, כי יעזור על ידך לצאת באיזה זמן מן הזמנים כמנצח — תתיאש — ותחפוץ לעד לעולם להשאר בזרועות החטא והעון.
3
ד׳אז תתיצב ״האמונה״ לנגדך, תאיר את פניה אליך ותורה אותך, להכיר ולהבין מהאויר אשר תשאף אל פיך, מהארץ, אשר תשא ותסבול אותך, מהבריאה כלה, אשר עוד תצהיל את פניה אליך, מהחיים והמציאות, אשר הנך נמנה עוד עמהם, כי אתה אף כי נפלת, שפלת מאד, בכל זאת כמאז כן עתה עין אב רחמן תביט עליך; כל עוד הנך נמנה במספר היצורים, כל עוד חסד ה׳ ישא ויסבול אותך, שערי תשובה פתוחים לפניך ומעשיך יקרבוך עוד אל אב הרחמן, אשר מראש לא בסתר יאמר: ״חי אני נאם ה׳ וגו׳, החפוץ אחפוץ מות רשע, הלוא בשובו מדרכיו וחיה״. ״האמונה״ תורה אותך להתחזק כסלע איתן בחסד ה׳, להחליף כה, להרהיב עז בנפשך למלחמה ולחדש את פניה תמיד — ובאחרונה לחכות ולהוות כי תגבור חל לצאת כמנצח.
4