חורב ע״הHoreb 75
א׳ואם כן ״האמונה״ היא מעוז צור חייך, היא תשאך, תנטלך ותנשאך בחיים ובמות, תרוממך בשמחות ואנהות, תעמוד על יד ימינך במלחמתך החיצונה והפנימית, תתן לך אמץ וחיל לפעולה הערוכה בכל ושמורה לפני ה׳, היא תעלך על, ממעל להחיים ותהלוכותיהם — ואם יראת שדי תורה אותך לירא את ה׳, האמונה תורה לך לירא את ה׳ לבדו, ואם אהבת ה׳ תורה אותך לאחד כל הפניות, שאתה פונה באחדות גמורה, תתן האמונה להאחדות הזאת את נקודת הדבקות, עד כי אתה בהיותך בפנים שונים יצור מתחלף ומשתנה, הנה ע״י אמונת רוחך, תשאר חי וקים ובלתי מתחלף כמו ה׳ אלהיך, אשר תחזיק במעוזו, וכאשר ישכיל נעים זמרות ישראל לדבר על האמונה בתהלות ה׳:
1
ב׳שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים ל״ז ג׳).
2