חורב צ״חHoreb 98
א׳יג: תאוה.
1
ב׳ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך (דברים ח׳ י״ח).
2
ג׳התאוה היא התשוקה לעשות את עצטו למרכז של חוג קנינים, ולהשתדל, כי החוג ההוא יתרחב ויתגדל תמיד — או למשוך אל חוג עצמותך סכום יותר רב מקנינים ורכוש, למען יביאו לך ישר ״הנאה ותענוג״ או הנאה ותענוג באמצעות הקנין — את הנטיה הזאת, להגדיל ולהרחיב את עצמו, נטע ה׳ בכל יצור נברא ויתן אותה גם להאדם, אשר אמנם בנוגע אל האדם נתוספו לו אל מכסת הקנינים הנכספים מאתו, עוד המון הנאות רוחניות וקנינים רוחניים.
3