אמרי שפר, מכתבי קודש ב׳Imrei Shefer, Epistles 2
א׳העתקה מכי"ק איש אלקים אדמו"ר ר' אלעזר זצוקלה"ה בן א"א רבן שכבה"ג ר"ר אלימלך מליזענסק זצוקלה"ה:
1
ב׳שלום ורחמים וחיים ושמחה וחדוה וגילה וכ"ט סלה לכבוד אהובי מחו' ידידי ה"ה הרב החריף חו"פ בוצינא קדישא נ"י ע"ה פ"ה המפורסם בין קדושי עליונים כקש"ת מו"ה מנחם מענדל נ"י אור צח לנצח.
2
ג׳אהובי ידיד נפשי ולבבי זה היום העבר כתבתי אגרת לכבודו כאשר יהי' למראה עיניו הקדושים וידעתי שמן השמים עכבוהו האיש הזה אשר שלחתי ע"י ונתעכב ללון פה. ואם חלילה הי' מגיע לידו מכתבי הראשון ידעתי בנפשו הטוב ולבבו הישר והטהור אם היה קורא אותו הי' לו צער גדול. ואינני יודע איך הייתי יוצא ידי שמים לצער את הצדיק כי"ב. אך ההכרח הביאני לכתוב לו מחמת שבלתי אפשרי הי' לי לסבול גודל היסורים שהיה לי ר"ל ואודה השם הטוב והרחמים שנתעכב המוכ"ז עד הלילה ובת בתי הי' לה ישועת ה' כהרף עין. ונתקיים בי בעצמי כברכתי אשר ברכתי את כבודו באגרת הראשון. שכל מי שיצטרך לתפילתו יעזור לו השי"ת טרם בוא אצלו להטריח אותו. ובעזה"י מיד נתן לי רחמים שנתהפך עלי לטובה וסרו ממני היסורים וחזרתי לאיתני הראשון. וימחול כבודו הרמה לקרות האגרת הראשון ויראו עיניו הקדושים גדולות ונפלאות הבור' ית' אשר הגדיל והפליא חסדו עמדי ובשעה מועטת חזרתי לאיש אחר ממש ושמחתי מאוד בזה שנתעכב המוכ"ז כדי שלא לצער אותו צדיק כי"ב אדרבה לשמוח בדברי אלה. (התחלת המעשה) מאחר שעזרני השי"ת וזיכני לשמח אותו. אכתוב לכבודו מעשה נפלאה. אשר לא נשמע ולא סיפרו לנו אבותינו כזאת. היות כמדומה לי שכבודו ידוע לו מה שאירע לבת מחו' של אחי הרבני החסיד מו"ה יעקב נ"י. ה"ה הרבני המופלג הנגיד מו"ה ראובן נ"י מק"ק גראדזיסק הסמוך לעיר ווארשא, שבתו הנשואה נכנס בתוכה בעל דבר ר"ל והי' מדבר בתוך גרונה בלשון נכרית ולא הניח לה להזכיר ש"ש ואפי' אם אחרים הזכירו לפני' דבר שבקדושה הי' נוקם ממנה ועשה לה יסורים קשים ומרים לאין שיעור כנ"ל ונסעו עמה לק"ק נעשכיז והי' לה תרופה מעט ואח"כ בבואה לביתה בימים מועטים הוסיף הבע"ד להרע לה ביסורים גדולים כהנה וכהנה. ובעה"י הרב הגאון מופת הדור המפורסם הרב המגיד דק' קאז'ניץ יאריך ימים ושנים בטוב ובנעימים גירש אותו ממנה. ונתן לה קמיע וחזרה לאיתנה הראשון כשאר בני אדם הבריאים והי' לה מנוחה בחורף דאשתקד עד קודם ר"ה העבר. ואח"ז חזר אצלה הבע"ד הנ"ל ועינה אותה בעינוים קשים ומרים ולא הניח אותה לילך לבהכנ"ס בימים הקדושים ולא להזכיר שום דבר שבקדושה. וביוה"כ הלכה לבהכנ"ס ועשה שם חוכא ואיטלולא בשחוק וקלות דאש ומדבר בלשון נכרים ר"ל. וביום ראשון של סוכות חנק אותה ל"ע ולא יכלה לדבר עוד שום דבר כלל והיתה בעיני כל רואי' לאחר יאוש. שראו ממש יציאת הנפש ר"ל. ומתוך גודל הצער הלך אביה מו"ה ראובן הנ"ל לבית אחיו להתפלל שם. ובתוך כך התחילה לרמוז באצבעות על המנורות שעל הכתלים להדליק בהם נרות ועשו כרצונה. והרבו בהדלקת הנרות והתחילה לדבר בזה הלשון. וואס פר איין זינדיגירין בין איך דאס איך זאל אזוי לאנג יסורים האבין. והנה נשמע קול מדבר אליה מיין קינד פארכט דיך ניט דוא וועסט שוין מעהר קיין יסורים האבין דוא ביזט קיין זינדיגירין נישט דוא ביזט איין צדקת. נאך הונדערט און צוואנציג יאהר וועסט דיא זיין אין גן עדן מיין ווייב איז נישט לאנג גישטארבין אין זיא איז שוין אין גן עדן. וועסט דוא ג"כ זיין אי"ה. און וואס דיא האסט גיליטען ביז אהער האט גימיסט אזר זיין. דאס איז דיר נאך גיקומען ווען דיין ברודער איציק האט חתונה גיהאט מיט זיין ווייב ציריל שתחי' און איך בין אויך גיוועזין אויף דער חתונה אין לע"ע איז דיין ברודער איציק מיט זיין ווייב גיזינד אין זייא זענין אין ליזענסק. און איהער בני בית עטץ זאלט ניט מתרעם זיין אויף איהער וואס זיא האט זיך ניט גיפירט בדרך הישר דאס איז זיא ניט שולדיג. דאס האט אלטץ דער בעל דבר גיטוהען אונ איך האב גיהאט ארבייט אז עהר זאל זיך מגלה זיין כדי מען זאל קאנין איהם מגרש זיין. אונ וואס ער האט גיהאט שליטה צו איהער צוריק צו קימען דאס איז מחמת דיא קמיע איז נמחק גיווארין אותיות ואחר יו"ט זאל מען פארין להרב המגיד ער זאל איין אנדרע קמיע שרייבין. ובתוך הדברים וויא דאס בני בית האבין גיהערט דאס קול אזוי ריידען זענין זייא אנטלאפין נאך ר' ראובן ואחיו ר' שלמה נ"י אין האבין עהם דער ציילט דיא מעשה אונ האבין גיזאגט קומט אריין דער רבי ר' אלימלך איז דא זענין זייא אריין געקומען אונ מיט זייא זענין מיט גילאפין כמה אנשים: האט דאס קול אויס גירופען ווער עס איז ניט פון דער משפחה זאל ארויס גיין. זענין אנדרי ארויס גיגאנגין האט דאס קול אוהן גיהובין און האט זייא גיזאגט דברי מוסר. אונ האט זייא גיזאגט עטץ זענט מתפלל און לערינט. אין עטץ ווייסט ניט וואס תפלה איז אונ וואס לערנין איז. איך ווייס יא וואס תפלה איז אין וואס לערנין איז. איך בין גישטארבין אונ איך לעב אבער. אונ האט זייא אוהן גיהובין צו בענטשין מיט גרוסע ברכות לאין שיעור. עטץ זאלט ניט זארגין. ביז אהער איז אייך שווער גיגאנגין עס האט גימוזט אזוי זיין. אבער מכאן ולהבא וועט אייער מזל אויף גיהובין ווערין. אונ דיא ברכות האבין זייא גיהערט רעדין מיט גרוס דבקות. אונ האט אוהן גיזאגט עטץ זאלט דיא אשה אפף שונין זיא וועט תכף גיזינד ווערין, זיא וועט אי"ה בקרב הימים מעוברת ווערין בבן זכר זאל מען עהם אנאמין געבין נאך מיר. האט ר' ראובן גיפרעגט וויא איז אייער נאמין האט דאס קול משיב גיוועזין אלימלך. אונ זייטץ גיזינד האבין זייא ניט גיענפירט האט עהר גיזאגט ווארום ענפרט עטץ נישט האט ר' ראובן גיענפרט זייט מוחל ואשה הנ"ל איז מיד אנטשלאפין גווארין. אחר שעה ננערה משינתה שאלו אותה מה היה זה בכאן עמך. והשיבה אינני יודעת כלל ושאלו אותה למה צוותה להדליק הנרות והשיבה שמתוך הצרה הגדולה שהייתי שוכבת האב איך גיזעהן אויס דעם אלקיר ארויס גיין אונ שטוב אריין איין איש זקן גדול האב איך מיך דער שראקין ע"כ האב איך גיהייסען מדליק נרות זיין ומתוך השמחה הזאת הלכו ואכלו ושתו. ובבוקר קמה האשה הזאת בריאה ושלימה והלכה לבהכנ"ס כשאר בת נשי ישראל. והמעשה הזאת שמעתי מפי מחו' ר' ראובן ואחיו ר' שלמה שהיו בכאן אצלי בשבוע העברה שנסעו לק"ק מאשציסק על השוק. השם הטוב יצליחם. ומחמת אישון לילה לא אוכל לכתוב כל כך. וגם הם הגידו לי שבלתי אפשרי לספר את כל דברי הקול הנשמע להם. ובזה אצא ואומר שלום זכותו יעמוד לנו ולכל ישראל תמיד אמן. הכ"ד מחו' ידידו או"נ הדוש"ת בלו"נ ומבקש אהבתו תמיד. הק' אליעזר ב"מ אלימלך זלה"ה מ"ק ליזענסק. (ע"כ).
3