אמרי שפר, מכתבי קודש ג׳Imrei Shefer, Epistles 3
א׳העתקה מאגרת ששלח רבינו הקדוש רצ"ה מזידיטשוב לרבינו הק' מאפטא זי"ע ועכ"י.
1
ב׳בעזה"י. יום ה' תרומה אשר ידבנו לבו לפ"ק.
2
ג׳אל כבוד נאצל אור שבעת הימים הוא אדונינו מורינו ורבינו הרב רבן בני הגולה עמוקות צופה נסתרות עושה גדולות עד אין חקר מפליא פלאות צדיק קדוש עליון מוכתר בכתר עליון הגאון האלקי כבוד מורינו ורבינו הרב אברהם יהושע העשיל האור הצח ומצוחצח שלום שלום שלום לו ולתורתו ולצדקתו ולעבודתו הבהירה לדורות עולם מוציא אורה מאין טמירא יזכה אשר בימיו עוד יגיעו ימי חפץ ורצון לכלל ישראל כמאז ומקדם מראשית ועד אחרית לשכון כבוד בארצינו ויתרומם אדונינו ויאיר שמו מעולם ועד עולם ולהחזיר עטרה ליושנה ולהקימה למעלה ראש עטרת תפארת ועור ינוב בשיבה דשן ורענן נועם פניו המאירים כצהרים יראה נפלאות כימי צאתנו ממצרים וישמח ויגל עם ישועות ישראל לעולמי עולמים אמן:
3
ד׳מורי אדונינו בקשתי השפל מתלמידיו לבל יהיו דברי עליו לטורח הנה אני כעת באמצע הדרך בנסעי לקבל פניו הקדושים ונפסק לי הדרך להיות שעשינו שם התקשרות עם הרב החסיד האבד"ק לעשנוב על ספרי עץ החיים ופרי עץ שיקבענה בדפוס וכעת נתקלקל הדבר אחר שנדפסו ע"י איש א' מזאלקווע בלתי ידיעתי ובשבוע העבר הביא לידינו הספד הנ"ל בדפוס ושם אגרת אצל הרב במקום וועקסיל ואני אונס גדול בדבר ויראתי לנפשי שלא יהי' לי טרדא מזה ואני כבד שלחתי לידו חמשים רובעל ובאולי ח"ו יעמוס עוד עלי עולו אשר לא אוכל שאתו והנה זולת זה שמעתי ואזני תיצלנה להיות שאדמו"ר איננו מסכים להדפיס אלה הספרים ורבים אומרים לי שאדמו"ר קלל אפילו המדפיסים הראשונים שהדפיסו ספרי קודש הנ"ל. וזה ודאי לא אאמין כי זה שקר מפורסם לא יאומן כי יסופר. אמנם לא חשתי לשום קול וחשתי ולא התמהמתי ועשיתי המוטל עלי ונסעתי מביתי ואמרתי יעבור עלי מה. אמנם בשבוע העבר בא מ' מאיר יעקב מזאסלאב המתעסק בהדפסת הספרים וסיפר לי ג"כ בשם הרב הנ"ל שאין ברצון אדמו"ר שיבואו ספרי קודש הנ"ל לדפוס עד אשר יפצרו הדבה באדמו"ר ואז התחלתי למיחש לזה ונפסק לי הדרך. כי לפלפל בזה עם כאדמו"ר פנים בפנים בדור הזה אני מתירא מן התלמידים וכמו שחמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר"א בן שמוע חברו עלי תלמידים וכו' ואמרתי אשלח מקדם ביחוד ואפרש נא שיחתי לפני אדמו"ר מה ראיתי על ככה אשר יבואו לדפוס. כי אני מעודי ומנעורי חשקה נפשי העלובה בלימוד הספרים לשוטט במים רבים האדירים האלה במים עמוקים עצה בלב איש הגם אשר ת"ל ית' ב"ה וב"ש צללנו בעמקי ים התלמוד בגמרא ופוסקים לא הנחתי ידי מזה לחפש בחיפוש אחר חיפוש מחיפוש נר מנר. וכ"ז השם יודע את לבי אשר לא להתפאר ולא להתגדל אבל מה אהבתי תורת ה' התמימה להבין דברי חכמים וחידותם ובפרט להבין ספר הזוהר מאמרים הקשים עד מקום אשר יד שכלי מגעת. והנה ספר הזוהר בו דבוק נפשי עד אשר בשכבי ובקומי נקשרת לא נח ולא שקט לי. כי באמת הספר הלזה ידוע ומפורסם סגולת עסקו בו והוא מקור לכל ספרי יריאים וממנו נובעים כל המוסרים ואהבת ה' התמימה ואשר לזה שואלים ליום הדין בני צפית במרכבה וכו' עד מכף רגלי ועד קדקדי כמה. ומי לנו גדול לסמוך בעסקי שיעור קומה בניתוח אברי עולה להפשיטה ולנתחה לנתחי' להעמיק בכל אבר מכף רגל ועד קדקוד איך וכמה למסור נפש שוקקה ונפש רעבה למקור מחצבה זולת בעסק ספר הזוהר. אשר אם ראיתי כל הספרים שנדפסו ונתפשטו מן צדיקי הדור בזמנינו זה היש בהם דיבור אשר לא יורמז או כתוב בפי' בזוהר בכלל דבריו כל הדברים מיוסרים על פיו יצאו כידוע ומפורסם והאריכות בזה אך למחסור. ונוסף לזה ראיתי כי הגדולים צדיקים לא משגיחים על הדפסת ספרי הזוהר שיהי' מוגה ומדויק כאשר השגיחו קדמונינו הראשונים והאחרונים בעין חיפוש תמו חפש מחופש בהגהת הש"ס סקלו המסילה. ובספר הזוהר הגדולים משכו את ידיהם. ואשר בספר הזה מובטח גאולתינו ופדות נפשינו. ונוסף לזה בר"מ פרשת נשא והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר מן זיהרא דאימא עילאה תשובה באילין לא צריך נסיון בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו ספר הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמים וכו' עכ"ל. אלמא בעסק ספר הזוהר לא צריך אפי' נסיון. והנה עלו כולו קמשונים מלא טעיות ואין איש שם על לב כי יש בגירסות מקום עיון כמו בגירסות הש"ס. ועתה חדשים מקרוב נדפסו ספרי הזוהר עם הגהות חדשות והשליכו הגירסות הישנות לא נודעו עוד. וכל הגדולים סומכים עצמם על הגהות האלו כאלו נאמרו הדברים מפי משה מפי הגבורה. והנה אדמו"ר מקום הניחו להתגדר בזה לי השפל והנבזה חדל אישים ועמדתי על החקירה ונתתי את לבי לשוט ולהעמיק אשר יש לפלפל במקום העמוק הזה בחריפות ובקיאות יותר מעמקי ים התלמוד על הקדמת אדונינו האר"י ז"ל לבא בספריו ולעוסקי בתורתו לשמה להבין ולהשכיל מעשי ה' כי נורא הוא מראש ועד סוף והנה ראיתי בהגהות החדשות לא תיקן כלום ואדרבא הגירסות הישנות טובים בכמה דברים רובא דרובא וכאשר תהלה לאל חי בידי לברר וללבן ולדבר לפני מלכים ולא אבוש. וגם זולת גירסות הנזכרי' בדפוסי הזוהר שלפנינו מלא טעות אשר לא שם המגיה עיונו עליהם וכאשר חפשתי בחיפוש אחר חיפוש בין כתבי האר"י ז"ל אותן הל"ג שנכתב בצדו ונדפסו בצדו מביא האר"י ז"ל בעצמו כאשר המה בכתובים ת"י ת"ל ית' ב"ה וב"ש וכו' וכו'. ומה שאמר בשם הנ"ב בשם מוהרח"ו ז"ל על העמוד הראשון בפ' שמות (אשר שם מתחיל בשם הנ"ב) הוכחתי בביאור נגלה שאין הנ"ב מדברי מהרח"ו ז"ל כאשר אראה לאדמו"ר ענינים כזה לאלפים. והנה לא זכיתי להראות לפני רבותי נ"ע כמו אדמו"ר הרב הקדוש מ"מ דק"ק קאזיניץ וכאשר כמה פעמים פלפלתי ת"ל ודנתי לפניו בחכמה ובפני מורי וכו' דק"ק לובלין נשמתם צרור בצרור החיים בגנזי מרומים כי עוד לא עסקתי בפירושי הזוהר ובהגהות בחיים חיותם עד אשר נדפסו ספרי הזוהר בק"ק פרוצק עם הגהות חדשות הנ"ל נערתי חצני וזרזתי כי הגהות האלה רובא דרובא עלו כולו קמשונים. ואגב זה נתתי לבי לחקור בפירושי הזהר במאמרים הקשים ועלתה ת"ל בידי דברים מתוקים מדבש צופים עפ"י הקדמות האר"י ז"ל וע"פ קבלתי מרבותי הקדושים וכאשר בידי להציע דברי לפני מורי אדוני. והנה דברי הזוהר לא יתפרשו כ"א על פי כתבי האר"י ז"ל וכו' וכו' וזה אחד מן הטעמים אשר עלה ברצוני להדפיס הספרים הנ"ל בכדי שהתלמידים יתנו לב ויבינו בספר תורת אלקים והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ויתרבה הדעת וכו' וכו' ועוד נוסף העירוני מן השמים כי ראיתי התפשטות החסידות ומרגלא בפומייהו שנתגלה חכמת הבעש"ט אשר אמר בסוף ספר תולדות יעקב יוסף שבהתגלות תורת הבעש"ט הקדוש והנורא יבא משיח. והנה מנעורי אני מכתת רגלי ממקום למקום ומחיל אל חיל לבקש דבר ה' בין צדיקים אשר אדוני מורי יודע אותי בהיותי חוסה בצל כנפיו ג"כ יודע אני בנפשי אשר האיש אשר לא הי' לו ידיעה בכתבי האר"י ז"ל אינו יודע שום דבר ואינו מבין תורת שום צדיק המיחדים ביחודי צינורות דקים ודקה מן הדקה קולעים אל השערה שוקלים בפלס ומעגל כל דיבור ודיבור על חוט ומשיחה לשערה במידות ותיקונים עליונים וכל דבריהם מלובש בפשטות, וכאשר היתה מאת ה' זאת לנו הוא תכלית התגלות תורת הבעש"ט להלביש כל הדברים בפשוטן ובכח הזה אנו ממשיכין אלוקותו והתגלות כבודו ב"ה וב"ש חי ה' וימלא כבודו את כל הארץ. ובכח הזה להעלות כל הדיבורים וכל ההשתנות למקום אצילותם ושרשם הזך והדק האחוז במדות ואורות וכלים העליונים למקטן ועד גדול להמתיק כל הדינים והגבורות להעלותם למקורם. והנה מי אשר לא למד שרשי מדות העליונות בצינורות הדקים בשיעור קומה להדמות צורה ליוצרה אינו שומע ואינו מבין שום דיבור צדיק ההולך בדביקות ודבוק במדות עליונות ובשמו יגיל וידבר כל היום בשמותיו ית' אפילו בדברים שנראה שהם חול כאז"ל שיחת חולין וכו' כי אינו יודע ערך שום דיבור איך ומה באיזה ספירה הוא דבוק האותיות האורות התורה ועל זה ממש אגיד בעדות. כ"ז נסיתי בחכמה ולבי ראה הרבה. והנה האיש אשר לא יודע ספר מפנימיות התורה בשמעו דברי הצדיקים בפירושי הפסוקים אשר נראים כפשוטים והמה עומדים ברומו של עולם ברמזים ויחודים וצרופים עליונים נקל בעצמם לפרש פסוקי התורה בחידודים יותר מיושרים וחכמים המה בעיניהם ואינם מבינים גדולת הצדיקים ושרשי יחודם ודבקותם בעולמות עליונים דרכי הילוכם בקודש ונעשים גדולים ג"כ גיט"י יודי"ן קלוג"י חסידי"ם וכל אחד רואה עצמו במעלה על חבירו ואומר אשרי לי. ויש מהם שיש להם ראי' ג"כ מתנבאים אחר שהם בעלי תורה ועובדות ג"כ נדמה בעיניו שעובד יותר מעבודת הצדיק והוא בעל תורה יותר במעשי חידודים. ומה לי השפל להאריך בזה. ועי"ז אדוני מורי ממש אבדה האמונה ומה שקוינו ותוחלתינו אך למחסור וכ"ז גרם שאינם יודעים שרשי המדות איך לברר כל הבירורין ועליות הטוב מן ההיפוך בצינורי יחודי העבודה התמה המסורה בלב כל חכמי לב. וכאשר הצצתי ובין החכמים גדלתי ונתתי אל לבי וראיתי קוצר רוחי ושפלות דעתי נגד הצדיקים בראותי אשר כל תנועה מדקדקים על חוט השערה אשריהם ואשרי חלקם. ועל זה אנו מבקשים ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש אמן: (ע"כ).
4