איסור והיתר הארוך כ״טIssur VeHeter HaArokh 29
א׳א. קיי"ל כשמואל דפ' כ"צ דאמר תתאי גבר (וכ"כ בשערים סי' כ"ג). וכ' בסמ"ק והילכך ב' חתיכות אחת של איסור ואחת של היתר ששוכבין זו ע"ג זו ורק אחת מהם חם שהיד סולדת בהן אם החם למטה אף ההיתר נאסר כולו ולא סגי ליה בקליפה ולא בנטילת מקום כדאי' בפ' כ"צ צונן לתוך צונן כ"ע מותר בהדחה חם לתוך צונן בעי קליפה חם לתוך חם כולו אסור עכ"ל. וק"ק. והכא שהחם למטה הוי כחם בתוך חם דהעליון מכביד על התחתון ומפליטו והילכך תתאי גבר בין לחמם בין לקרר בין לחומרא בין לקולא. פי' שנידונין כמו התחתון שאם התחתון חם אפי' שהיתה הכשירה למטה ועליה בשר נבילה צונן אפי' חי ותפל נידונין כרותחין ונאסרה אף הכשירה דלמט' לפי שהעליון מפליט חום התחתון וגם כח האש עולה תמיד כדאיתא לקמן ונעשו שניהם חמין וה"ל חם בתוך חם וכ"ש אם בשל נבלה רותחת למטה ושחוטה הצוננות עליה דנאסר' דהתחתון א"צ להפליט העליון. ומסיק בסמ"ק ואפי' אם חתיכ' איסו' התחתון החמה קצרה שאינה רחבה כ"כ כמו העליונה הצוננת אפ"ה מיתסרה כולה ולא סגי אפי' בנטילת מקום ואפי' ליכא שומן כלל בתחתונה שתהא מפעפע דמאחר שנחשב כחם לתוך חם הי' צריך ששים בחתיכות ההיתר נגד כל חתיכת האיסור וליכא. וגם זמנין דיש חלב בחתיכת האיסור ולאו אדעתי' עכ"ל. וכ"ש אם חתיכת ההיתר היא למטה והיא חמה ואינה רחבה כחתיכת איסור העליונה שההיתר נאסר כולו כיון שאין חילוק בין אם ההיתר למעלה או למטה וא"כ נאסר מכ"ש דהא מכסה האסור כל חתיכת ההיתר ואם התחתון צונן אז נידונין כצוננים ומותרין בין שיהיה הנבלה או הכשירה למטה דתתאי גבר ומצנן חבירו וה"ל צונן בצונן. וכ' סמ"ג ובסמ"ק ובמרדכי פרק כ"ה ואע"ג דקיי"ל כשמואל דתתאי גבר מ"מ מודה שמואל כשהעליון חם שבלע מיהא כדי קליפה דאדמוקיר ליה בלע פורתא עכ"ל והא דמפליג הכא גבי חום האור בין עילאי לתתאי ובחום דמחמת מליחה אינה מפליג אלא בין איזו מלוח ההיתר או האיסור מפרש בסמ"ק יש חילוק בין חום מחמת מליח למחמת האור דמחמת האור אותו שהוא גבר מרתיח את חבירו או מצטננו כי כן תולדת האור וטבעו שהחמימות הולך כל פעם למעלה ולכן בחום העולה מה שלמטה מרתיח גם השלמעלה אבל בחום המליחה אין כח באותו מלוח לעשות גם התפל מלוח ולהפליטו כי כן דרך המלוח שאין שם מלוח עליו להיות כרותח עד שימלחנו מכל צדדין שזהו דין מליחה דלקדירה וכי אין כח באותו שהוא תפל לבטל כח המלח כי כן הוא דרך המליחה דאינו יכול להתבטל כ"א ע"י הדחה אבל כח האש מצטנן מאליו והולך:
1
ב׳ב. ופירש ריב"א וראבי"ה ור"י שה"ה אפי' זו בצד זו אם שניהם חמין שולט הבליעה שפיר בכל החתיכה כולה אם אין בה ששים נגד כל חתיכות האיסור ולא קיי"ל כר"ף שמתיר בקליפה ודווקא בשניהם חמין אבל אם אחד מהן צונן בין האיסור בין ההיתר ושוכבת זו בצד זו ה"ל חם בצונן ובקליפה סגי וה"ה בבשר וגבינה ואחת מהן חם דאמרינן ביה תתאי גבר או שהן זו בצד זו ושניהם חמין דהוי חם בתוך חם ואסור כולו. והיכא שהחם למעלה או זו בצד זו ורק א' מהן חם וצריך קליפה אם נתבשל כך בלתי קליפה וכן בכ"מ שהצריכו חכמים קליפה ובשלוהו כך בלתי קליפה אפי' כשהחתיכה קלישה שאין בה ס' נגד קליפתה כ' ר"ת וכן השיב מהר"ם שאם א"א לו לקלוף לא נאסר בהכי ואפילו לכתחילה וכ"ש אם נתבשל כבר שא"צ ששים נגדה דהוי דיעבד וכבר נתפשט הטעם בכולו. (ודלא כר"י) והא דקיי"ל אפשר לסוחטו אסור היינו בחתיכה שנאסרה בנ"ט אבל קליפה שהצריכו חכמים אינו אלא חומרא בעלמא ולכתחילה אם אפשר. ועוד אפי' אם היה צריך ששים נגדה מכ"מ היה כל מה שבקדירה מסייע לבטל כו':
2
ג׳ג. וכ"ז שאמרנו שצריך קליפה וכן הא דתתאי גבר דלעיל דאסור כולה היינו דווקא כשהאיסור החתיכה מגופה כגון נבלה וטרפה וכה"ג אבל אי נאסרה רק ע"י בליעה כגון חתיכה שנגעה חם ביבש לחתיכה שנגע בגוף האיסור וכן חתיכות הרבה של היתר והן חמין שהיד סו"ב שנוגעות יחד ביבש בין זו בצד זו בין זו ע"ג זו או נפל דם או שאר איסור שאינו מפעפע אל ה' מהן אפי' אם האיסור רותח ואין ס' באותה חתיכה לבדה כ"א בהצטרפות שאר חתיכות שאצלה קיי"ל כר"ב ור"ף שאיסור הבלוע מחתיכה ממ"א אינו מפעפע מחתיכה לחתיכה בלתי רוטב אפי' לכדי קליפה ואפילו זו ע"ג זו או שנצלו יחד ואפי' אם החתיכה של היתר שנפל עליה האיסור היא שמנה ושומן שבה מפעפע מפ' בי"ד לפי שאין השומן שבו מוליך עמו האיסור אלא למקום שהאיסור בעצמו יכול לילך בטבעו עכ"ל. ואין חילוק בין אם נפל עליה רק איסור מועט או שנאסרה מנפילת איסור הרבה לעניין שהחתיכה שאצלה מותרת בכל פעם בלתי קליפה כלל כדפרישית אבל אותה החתיכה עצמה שנפל עליה האיסור אפי' אם האיסור צונן כתב התוס' פרק כ"צ בשם ריב"א והרא"ש פרק כ"ה שאותה חתיכה אסורה כולה דאע"ג דחם לתוך צונן וצונן לתוך חם אינו אוסר אלא לכדי קליפה הכא שהבשר הרותחת הוא הרבה והחלב מועט נעשה גם החלב חם דתתאי גבר ואין שאר חתיכות שאצלה מסייעין ומצטרפין לבטל האיסור בס' כמו בבישול שיש שם רוטב שמוליך הטעם מחתיכ' לחתיכה אבל באותה חתיכה ודאי מתפשט שפיר אפי' לקולא לעניין שאם יש בה ס' נגד הטיפה דאף היא מותרת עצמה כדאיתא לעיל ועוד דממ"נ הוא. וכ' במרדכי פרק ג"ה ומ"מ צריך לקולפו במקום נפילת האיסור אם מכיר מקומו אפי' אם יש ס' כדאמרי' פ' כ"צ נוטף מרוטב על הסולת יקמוץ את מקומו דמשמע אפי' במקום שיש יותר מס' דמאחר שהאיסור ניכר ומקומו ניכר עכ"ל והיינו אפי' אם בלע מחלב דמסתמא לא מפעפע טפי מרוטב של צלי דבעי קליפ'. ועוד דלא אמרי' חילוק דפיעפוע גבי חלב יותר מבשאר איסורין אלא לחומרא מדלא מצטרפין כל החתיכות יחד לבטל ואם אינו מכיר מקומו אז מקום נפילת האיסור בטל ברוב של שאר החתיכה. ומיהו בבישול ודאי אף קליפה לא בעי כדאיתא לקמן:
3
ד׳ד. ומסיק בי"ד בשם רשב"א בד"א שאיסור הבלוע בחתיכה אין אוסר החתיכה שאצלה היינו שבלע איסור שאינו מפעפע אבל אם בלע חם מן הדברים המפעפעם בטבען כגון שומן אז אוסר חבירתה כולה אפי' אם רק נוגעות זו בזו חם בחם לפי שהאיסו' הבלוע הוא בעצמו מפעפע ויצא מחתיכה לחתיכה עכ"ל. והיינו דווקא כשאין בשתיהן לבטל דאל"כ השני מותר בקליפה במקום שנגע לכל היותר אע"פ שאין בראשון לבדה ס' כדאי' לעיל. ואם יש ס' באותה חתיכה עצמה אין נוהגין לקלוף אלא אותה חתיכה במקום נפילת האיסור ולא אותה שנגעה בה אע"פ שבלע הראשון מחלב:
4
ה׳ה. ואם הם ג' חתיכות שוות ספק על איזה מהן נפל כולן מותרות בלתי קליפה דחד בתרי בטל כדאי' לעיל בתשו' בשר וחלב שנמלחו יחד ואם הם רק שתים ובאחת מהן יש ס' נגד האיסור אנו תולין להקל שבשיש ס' נפל כדאי' לעיל בתשובת איסור שנתערב ופי' אחד מהם. ואם אין בא' מהן ס' אלא בשתיהן אנו אומרים שעל הקטנה נפל ומ"מ אם נפלה לבדה בקדירה א"צ ס' אף נגד הקטנה הואיל ולא הוברר האיסור כדאי' לעיל:
5
ו׳ו. וחתיכת בשר שנאסרה מבליעת נ"ט חלב חשובה לכל דבר איסור מגופו כדאי' לעיל אבל אם נאסרה מנפי' ובליעת חלב אע"ג שמפעפע מ"מ ל"ד להא דאינה אוסרת חבירתה כולה מאחר שאין האיסור דבוק בה ונ"נ קודם אלא היכא שאין בשתיהן לבטל החלב ואוסר אפי' שלישית ורביעית אם אין בכולן לבטל וא"כ אותו האיסור אין מטע' נגיעת חתיכת האיסור אלא מחמת האיסור עצמה המפעפע לשם (וכן השיב מהרי"ש) ולב שלם וכחל שנתבשלו בדמה וחלבה וכן כל שאר בשר שנתבשל בלתי מליחה אע"פ שהאיסור מדם עצמו ונבלע בכולו לא מיקרי איסור מגופו ואי נוגעות חמות לחתיכות אחרות אפי' ליכא ס' מותרות שאפי' זו ע"ג זו שהרי גוף החתיכה של היתר היה והיתה מותרות לאכלה חי בלתי מליחה כלל כדאי' לעיל ומה שנאסר ע"י הבישול אינו אלא מבליעת איסור שחוזרת ובולע דם פליטתה והילכך לא אמרינן שמפעפע ביבש אפי' לכדי קליפה ואפי' בחתיכה שמינה. שיותר לא יהא כח לנאסר כו' מיהא נראה דיש להתיר בהן יותר מהנאסרו מבליעת איסור ממקום אחר להצריכה מיהא קליפה וה"ה לעניין ביטול אי הוה חתיכה הראויה להתכבד ונתערבה בטלה שפיר בלח וביבש כשיעור כדאמרי' לעיל וכללא הכי הוא אם האיסור מגופו הוא ושוכבות זו ע"ג זו אפי' אם רק השלמטה חם לבדו או זו בצד זו ושניהם חמים נאסר ההיתר כולו אבל אם רק השלמעלה חם או שיבש זו בצד זו ורק אח' מהן חם אז אם אין איסורו מגופו ושניהם חמין וזו ע"ג זו אינו איסור אלא כדי קליפה. (אבל אם אין איסורה מגופו ורק א' מהן חם אפי' שוכבת זו ע"ג זו אפי' קליפה לא בעי) ודינא תתאי גבר היינו בין בלח בין ביבש כדאי' לקמן בתשובות כלים הצריכין הגעלה. וכ' במרדכי פ' כ"ה ואסור לשפוך מכלי שיש בו שומן בשר לתוך כד של שומן טריפה חם שדולק ונימוח מטעם דתתאי גבר ומחברו בניצוק דתנן בפ"ח דמס' מכשירין המערה מצונן לחם טמא. וה"ה לאיסור והיתר עכ"ל ומסתמא דוקא לכתחילה וכן משמע קצת ל' ואסור מדלא נקט טריפה:
6