איסור והיתר לרש"י ל״דIssur VeHeter LeRashi 34
א׳פעם אחת שכח ר׳ ולא אכל מצה אחר סעודתו קודם ברכת המזון ולאחר כך הוזכר ולא רצה לחזור ולאכול ממנה לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ברכה ואי אפשר לשתות בין כוס של ברכת המזון לכוס של הלל דאמור רבנן בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה ולא רצה לברך עליה ברכת המזון בלא יין לפי שתקנו כוס שלישי עליה ונראה שהיא צריכה כוס ואפי׳ לאחר כוס רביעי של הלל לא רצה לאכול מצה ולברך ברכת המזון מפני שהם לא תקנו אלא ארבעה (י׳ א׳) בלבד אבל כוס חמישי לא התקינו ומפני כן נמנע מלאכול מצה אחר ברכת המזון והחזיק טעם בדבר זה שאין צריך לחזור ולאכול מצה לפי שסתם רוב מצות שלנו עשויות כתקון חכמים ויש בהם שימור לשם מצה ומצה שאוכל בגמר סעודתו כלה לשם מצה של מצוה הואיל ונעשה בהם שמור לשם מצוה וכן נוהג רבינו שלמה ז״ל.
1