איסור והיתר לרש"י ס״דIssur VeHeter LeRashi 64
א׳השיב ר׳ יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק על נקור בהמה וחיה, על נקור ירכי החיות ששאל בקי אני שהוא בקי בהררי התורה ומבורר לו על בוריו אבל שלא יחשבני חביבי כמבזה על דבריו ולהיות לו סמך כנגד החולקין על כן אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה לנקר ירך של שור ושל שה ושל עז וכל מה שאסור בירך הבהמה אסור בחיה בכל הירך (י״ח א׳) ובשוק של מטה שקורין צנקרי״ן וכן שומן גיד הנשה וגם בכנפי העוקץ בוקא דאטמא צריך לנקרו מבין הפרשות שלועזין קורי״ר עם אותו שקורין הנק״א צריך העצם של בוקא דאטמא וכל הנקור כנגדה כמו של בהמה לפי שהגיד נכנס תחת אותו עצם ואם יש אדם (שמפלו) שמפטפט כנגדו על דבר הראוי לנדות נטוי הוא לצד מינות לפי שלא חלקו רבותי׳ בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקרבים על גבי המזבח אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כשל בהמה כדתנן ונוהג בבהמה וחיה והשומן ישראל קדושים הם נהגו אסור וגם אסור השומן אסור בשל תורה כמו ששנינו העצמות והגידין והנותר ישרפו לששה עשר וכו׳ דאמר רבינא לא נצרכה אלא לשמנו ותו גרסינן הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים (ו)העובר על דברי סופרים חייב מיתה ומה ששנינו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור דברי סופרים הם ולכך יש להחמיר עליו הרבה.
1