תלמוד ירושלמי בבא קמא י׳:ב׳Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:2
א׳משנה: נָטְלוּ מוֹכְסִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר גָּזְלוּ הַלִּיסְטִין כְּסוּתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ כְסוּת אֲחֶרֶת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִין מִתְיָיאֲשִׁין מֵהֶן. הַמַּצִּיל מִיַּד הַנָּהָר מִיַּד הַלִּיסְטִין אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִין הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִין הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה וּמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֵל אֶת נְחִילוֹ וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. אֲבָל לֹא יָקוֹץ אֶת הַסּוֹכָה עַל מְנָת לִתֵּן דָּמִים. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים.
1
ב׳הלכה: נָטְלוּ מוֹכְסִין כול׳. תַּנֵּי. הַמַּצִּיל מִן הַגַּיִיס מִן הַדְּלֵיקָה מִשְּׁנוּנִית הַיָּם מִשְּׁלוּלִית הַנָּהָר הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ.
2
ג׳וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים אִם נִתְיָיאֲשׁוּ בְּעָלָיו הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִתְנִיתָא בִּנְחִיל שֶׁגָּזְלוּ מִן הַהֲלִיכָה וּבְפוֹרֵחַ. וּבִלְבַד עַל אָתָר. אֲבָל אִם יָצָא וְחָזַר אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אֲמָרוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא לָקוּץ זֶה סוֹכָה וְנוֹתֵן דָּמִים. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
3