תלמוד ירושלמי בבא מציעא ב׳:י׳Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:10
א׳משנה: אֵי זוֹ הִיא אֲבֵידָה. מָצָא חֲמוֹר אוֹ פָרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ אֵין זוֹ אֲבֵידָה. חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִין וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים חַיָיב לְהַחֲזִירָהּ שֶׁנֶּאֱמַר הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. הָיָה בָטֵל מִסֶּלַע לֹא יֹאמַר לוֹ תֶּן לִי סֶלַע אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְפוֹעֵל בָּטֵל. אִם יֵשׁ בֵּית דִּין מַתְנֶה עִמּוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין. אִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין בִּפְנֵי מִי מַתְנֶה. שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. מְצָאָהּ בָּרֶפֶת אֵינוֹ חַיָיב בָּהּ. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב בָּהּ. הָיְתָה בֵין הַקְּבָרוֹת אַל יִטַּמֵּא לוֹ. אִם אָמַר לוֹ אָבִיו הִיטַּמֵּא אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אַל תַּחֲזִיר לֹא יִשְׁמַע לוֹ. פִּירֵק וְטָעַן פִּירֵק וְטָעַן אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים חַיָיב שֶׁנֶּאֱמַר עָזוֹב תַּעֲזוֹב. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה אִם רָצִיתָה לִפְרוֹק פְּרוֹק פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר עִמּוֹ. הָיָה חוֹלֶה אוֹ זָקֵן חַיָיב. מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִפְרוֹק אֲבָל לֹא לִטְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף לִטְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אִם הָיָה עָלָיו יוֹתֵר מִמַּשּׂוֹאוֹ אֵינוֹ זָקוּק לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת מַשָּׂאוֹ מַשּׂאוּי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ.
1
ב׳הלכה: אֵי זוֹ הִיא אֲבֵידָה כול׳. מָצָא בָּרֶפֶת אֵין חַיָיב בָּהּ. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב. בֵּין הַקְּבָרוֹת אַל יִטַּמֵּא. אָמַר לוֹ אָבִיו. הִיטַּמֵּא. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו. אַל תַּחֲזִיר. אַל יִשְׁמַע לוֹ. בְּכָל אָתָר אַתָּ מַר. מִצְוַת עֲשֵׂה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָיבִין בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם.
2
ג׳תַּנֵּי. רוֹבֵץ וְלֹא רָבְצָן. וְחָזַר תַּנֵּי. פּוֹרֵק עִמּוֹ אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים בַּיּוֹם. הֵן דְּתֵימַר. רוֹבֵץ וְלֹא רָבְצָן. בְּהַהוּא דְמַפִּיל גַּרְמֵיהּ. וְהֵן דְּתֵימַר. פּוֹרֵק עִמּוֹ אֲפִילוּ מֵאָה פְעָמִים. בְּהַהוּא דְאָנִיס.
3
ד׳כִּי תִּפְגַּע. יָכוֹל פְּגִיעָה מַמָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר. כִּי תִרְאֶה. אִי כִּי תִרְאֶה יָכוֹל אֲפִילוּ רָחוֹק מֵאָה מִיל. תַּלְמוּד לוֹמַר. כִּי תִּפְגַּע. הָא כֵיצַד. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים אֶחָד מִשִּׁבְעָה וּמֶחֱצָה בְמִיל. וְזֶהוּ רִיס. עֲזוֹב תַּעֲזוֹב זוֹ פְרִיקָה. הָקֵם תָּקִים זוֹ טְעִינָה. רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁפּוֹרְקוֹ מִן הַתּוֹרָה כָּךְ טוֹעֲנוֹ מִן הַתּוֹרָה. חֲמוֹר יִשְׂרָאֵל וּמַשּׂאוּי שֶׁלְּגוֹי דִּבְרֵי הַכֹּל פּוֹרֵק וְטוֹעֵן. חֲמוֹר גּוֹי וּמַשּׂאוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּדִבְרֵי חַכָמִים לֹא פוֹרֵק וְלֹא טוֹעֵן. כְּדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹרֵק וְלֹא טוֹעֵן.
4