תלמוד ירושלמי בבא מציעא ב׳:ט׳Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:9
א׳משנה: מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶן אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָן. אֲבָל לֹא יִלְמוֹד בָּהֶן בַּתְּחִילָּה וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. מָצָא כְּסוּת מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם וְשׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ אֲבָל לֹא לִכְבוֹדוֹ. כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי נְחוֹשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְצָרְכָן אֲבָל לֹא לְשָׁחֳקָן. כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית לֹא יִגַּע בָּהֶן עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. מָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל.
1
ב׳הלכה: מָצָא סְפָרִים כול׳. תַּנֵּי. מָצָא סְפָרִים קוֹרֵא בָהֶן אַחַת לִל̇ יוֹם. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת גּוֹלְלָן. וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וִישַׁנֶּה. וְלֹא יִקְרָא פָּרָשָׁה וִיתַרְגֵּם. וְלֹא יִפְתַּח בּוֹ יוֹתֵר מִג̇ דַּפִּין. וְלֹא יִקְרוּ בּוֹ ג̇ בְּכֶרֶךְ אֶחָד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּחֲדָשִׁים. אֲבָל בִּישֵׁינִים שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כְּלֵי כֶסֶף מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּצוֹנִין אֲבָל לֹא בְחַמִּין מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁחִירָן. כְּלֵי נְחוֹשֶׁת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּחַמִּין אֲבָל לֹא עַל יְדֵי הָאוֹר מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתָן. מַגְרֵיפוֹת וְקַרְדּוּמוֹת מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּרַךְ אֲבָל לֹא בְקָשֶׁה. מַגְרֵיפָה מְקַבֵּל בָּהּ אֶת הַטִּיט וּמַדִּיחָהּ וּמַנִּיחָהּ בִּמְקוֹמָהּ. קוֹרְדּוֹם מְבַקֵּעַ בּוֹ עֵצִים אֲבָל לֹא צִינִּים וַעֲצֵי זַיִת. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ אוֹמֵר בְּמוֹצֵא כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר בְּמַפְקִיד. הַמַּפְקיד כְּסוּת אֵצֶל חֲבֵירוֹ מְנָעֲרָהּ אַחַת לִל̇ יוֹם. וְאִם הָיתָה מְרוּבָּה גּוֹבֶה שְׂכָרוֹ מִמֶּנָּהּ.
2