תלמוד ירושלמי ביצה א׳:ו׳Jerusalem Talmud Beitzah 1:6
א׳משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדְּרִיסָה וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עָלָיו בָּשָׂר וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחֲזִיר.
1
ב׳הלכה: [בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.] הָא שֶׁלֹּא לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר אָסוּר. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי (בָּא) חִינְנָה בַּר שְׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי נְחֶמְיָה בְּזַיָירָה וּמְזוֹרָה וּבוּכְנָה. בְּזַיָירָה. דּוּ עֲצַר בֵּיהּ. וּמְזוֹרָה. דּוּ חֲבַט בֵּיהּ. וּבוּכְנָה. דּוּ כָתַת בֵּיהּ.
2
ג׳[בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר.] שָׁוִין שֶׁלֹּא יְגָרְדֶנּוּ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בִּמְחובָּר לוֹ. כְגוּפוֹ הוּא. אִם בְּפָרוּשׁ. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא חִינְנָא קַרְתָּחַיָיה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דִּיסִיקִיָּא שְׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת. נוֹתֵן עָלֶיהָ כִכָּר וּמְטַלְטְלָהּ. כְּהָדָא אַנְטִיכֵי נַפְלַת עַל רִבִּי יִרְמְיָה בְשׁוּבְתָא. וְחָשְׁבוּן עָלֶיהָ וְרִימוּנָהּ. לֹא שֶׁהֲלָכָה כְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֶלָּא בְגִין רִבִּי יִרְמְיָה דְלָא יְסַכֵּן. שָׁוִין שֶׁלֹּא יְמַלְּחֶנּוּ. תַּנֵּי. אֲבָל הוּא מוֹלֵחַ עָלָיו בָּשָׂר לִצְלִי. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רַב. מוֹלֵחַ הוּא אָדָם דָּבָר מְרוּבֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹכַל מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר מְמוּעָט. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. מוֹלֵחַ וּמַעֲרִים מוֹלֵחַ וּמַעֲרִים. מְלַח הָכָא וּמְלַח הָכָא. עַד דּוּ מְלַח כּוּלֵּיהּ.
3