תלמוד ירושלמי ביצה ב׳:ז׳Jerusalem Talmud Beitzah 2:7
א׳משנה: אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל. מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
1
ב׳הלכה: שֶׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. פְּעָמִים הַרְבֶּה אָכַלְתִּי אֶצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלֹא הָיוּ מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת. אֶלָּא סַדִּינִים הָיוּ פוֹרְשִׂין עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָאוֹרְחִין יוֹצְאִין הָיוּ קוֹפְלִין אוֹתָן. אָמְרוּ לוֹ. אִם כֵּן אַף בַּשַּׁבָּת מוּתָּרִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. שֶׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַמֻּגְמָר בִּמְגוּפָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. פְּעָמִים הַרְבֶּה אָכַלְתִּי אֶצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלֹא הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַמֻּגְמָר בִּמְגוּפָה. אֶלָּא פֻּרְדִּיסְקִים הָיוּ מְעַשְּׁנִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָאוֹרְחִין נִכְנָסִין הָיוּ פוֹתְחִין אוֹתָן. אָמְרוּ לוֹ. אִם כֵּן אַף בַּשַּׁבָּת מוּתָּרִין לַעֲשׂוֹת כֵּן.
2
ג׳וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. אֵי זֶהוּ גְדִי מְקוּלָּס. כּוּלּוֹ צְלִי. רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. שָׁלַק מִקְצַת וּבִישֵּׁל מִקְצַת אֵין זֶה גְדִי מְקוּלָּס. מַכְנִיסִין גְדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג (וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן) [וּבְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן] שֶׁלְפֶּסַח. מַכְנִיסִין עֵגֶל מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח אֲבָל לֹא גְדִי מְקוּלָּס. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יסֵה. תֵּווּדֵוֹס אִישׁ רוֹמִי הִנְהִיג עַל אַנְשֵׁי רוֹמִי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין גְּדָיִים מְקוּלָּסִין בְּלֵילֵי פְסָחִים. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ אִילוּלֵא שֶׁאַתּ תֵּווּדַס לֹא הָיִינוּ מְנַדִּין אוֹתָךְ. מָהוּ תֵּווּדַס. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. דַּהֲוָה מְשֵׁלֵּחַ פַּרְנָסַתְהוֹן דְּרַבָּנִן. לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ צָרִיךְ נִידּוּי.
3