תלמוד ירושלמי ברכות ז׳:ד׳Jerusalem Talmud Berakhot 7:4
א׳משנה: רַשָּׁאִין לֵיחָלֵק כו׳. שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת אֵינָן רְשָׁאִין לֵיחָלֵק וְכֵן אַרְבָּעָה וְכֵן חֲמִשָּׁה. שִׁשָּׁה נֶחְלָקִין עַד עֲשָׂרָה. וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחֱלָקִין עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים.
1
ב׳הלכה: תַּנִּי הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת. רַב אָמַר חוֹזֵר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹזֵר.
2
ג׳שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. סָפֵק לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכָּח תַּנִּי וּפַלִּיג. כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע אִם לֹא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף כְּגוֹן חֲנוּכָּה וּפוּרִים צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע אִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
3
ד׳חָנָן בַּר אַבָּא וַחֲבֵרָיָיא הֲווּ יָתְבִין אָכְלִין בְּשַׁבָּתָא. מִן דְּאָכְלִין וּבָרְכִין קָם אֲזַל לֵיהּ. חֲזַר לְגַבָּן אַשְׁכַּחְנוּן בָּרְכִין. אֲמַר וְלֹא כְּבָר בֵּירַכְנוּ. אָמְרִין לֵיהּ מְבָרְכִין וְחוֹזְרִין וּמְבָרְכִין דַּאֲשַׁכְּחָן מַדְכְּרָא דְשַׁבָּתָא. לָא אֲמַר כֵּן רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָא רִבִּי יִרְמְיָה מָטוּ בָהּ בְשֵׁם רַב שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת אוֹמֵר אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. כַּן בְּשֶׁהִסִּיעַ דַּעְתּוֹ וְכַן בְּשֶׁלֹּא הִסִּיעַ דַּעְתּוֹ.
4
ה׳תַּנִּי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ אַף עַל פִּי שֶּׁכּוּלָּם אוֹכְלִין מִכִּכָּר אֶחָד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּר עַצְמוֹ אֶחָד מְבָרֵךְ עַל יְדֵי כוּלָּם. רִבִּי יִרְמְיָה זְמִין לַחֲבֵרָיָה בְּפוּנְדָקָא.
5