תלמוד ירושלמי חלה א׳:ב׳Jerusalem Talmud Challah 1:2
א׳משנה: הָאוֹכֵל מֵהֶן כְּזַיִת מַצָּה בַּפֶּסַח יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. כְּזַיִת חָמֵץ חַיָיב בְּהִיכָּרֵת. נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶן בְּכָל הַמִּינִין הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בָּהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. וְחַיָיבִין בַּחַלָּה וּבְמַעְשְׂרוֹת.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלּוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא תִּיפְתָּר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תֵימַר כְּזַיִת מִכּוּלְּהֹן. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכּוּלְּהֹן לְשֵׁם חָמֵץ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כֵּינִי מַתְנִיתָא אִי כְזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה.
2
ג׳הָא הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בַּכֹּל כְּרַבָּנָן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶם. מַה נָן קַיָימִין אִם בְּאוֹמֵר פַּת תּוֹרָה מֵעַתָּה אַף הָאוֹמֵר תְּבוּאָה תוֹרָה יְהֵא אָסוּר בַּכֹּל דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. אִי בְּאוֹמֵר פַּת סְתָם אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסָה קִיַימְתִּיהָ בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין פַּת כֹּל. אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חֲמֶשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד.
3