תלמוד ירושלמי עירובין י׳:ט׳Jerusalem Talmud Eruvin 10:9
א׳משנה: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל הַפֶּתַח. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר שׁוּק שֶׁל צַמָּרִין הָיָה:
1
ב׳הלכה: פיס׳. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָה בְשֵׁם כַּהֲנָא. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפַּי בָעֵי. לָמָּה עֲבַד רִבִּי מֵאִיר אֶת הַכּוֹתֶל. כְּגָמוּם כְּנָקוּב. אִין תֵּימַר כְּגָמוּם. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה מוּתָּר. אִין תֵּימַר כְּנָקוּב. אֲפִילוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אָסוּר. פֶּתַח גַּגּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בֵּית שַׁעַר. מִבִּפְנִים פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִבַּחוּץ. מִיכָּן וּמִיכָּן פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִיכָּן וּמִיכָּן. לֹא מִיכָּן וְלֹא מִיכָּן הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹמוֹ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהַמַּנְעוּל לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל אִם הָיָה הַמַּנְעוּל לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִתּוֹךְ הָאַסְקוּפָּה וּפּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹמוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּנְעוּל לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מֵבִיא הַמַּפְתֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּפּוֹתֵח וְנִכְנַס וּמְטַלְטְלוֹ בְּתוֹךְ הַבָּיִת וְנוֹעֵל וְנוֹתְנוֹ בַּחוֹר לְמַעֲלָה מִן הַמַּשְׁקוֹף. אִם הָיָה הַחוֹר שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים אָסוּר. שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת דֶּרֶךְ רְשׁוּת. הָדָא אָמְרָה. כְּגָמוּם עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. נִיחָא מִבִּפְנִים צָרִיךְ בֵּית שַׁעַר. מִבַּחוּץ צָרִיךְ בֵּית שַׁעַר. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת.
2