תלמוד ירושלמי גיטין ב׳:ה׳Jerusalem Talmud Gittin 2:5
א׳משנה: הַכֹּל כְּשֵׁירִין לִכְתּוֹב אֵֶת הַגֵּט אֲפִילוּ שׁוֹטֶה חֵרֵשׁ וְקָטָן. הָאִשָּׁה כוֹתֶבֶת אֶת גִּיטָּהּ וְהָאִישׁ כוֹתֵב אֶת שׁוֹבְרוֹ שֶׁאֵין קִיֻים הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט חוּץ מְשּׁוֹטֶה חֵרֵשׁ קָטָן וְסוֹמֶא וְנָכְרִי.
1
ב׳הלכה: הַכֹּל כְּשֵׁירִין לִכְתּוֹב אֶת הַגֵּט כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. וְהוּא שֶׁהָיָה פִיקֵּחַ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהָכְתִיב וְכָתַב לָהּ. לִשְׁמָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיח תָּרְפּוֹ שֶׁלַּגֵּט עִמּוֹ. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רֵישׁ לָקִישׁ. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַטּוֹפֶס פָּסוּל.
2