תלמוד ירושלמי גיטין ב׳:ו׳Jerusalem Talmud Gittin 2:6
א׳משנה: קִיבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל. חֵרֵשׁ וְנִתְפַּקֵּחַ. סוֹמֶא וְנִתְפַּתַּח. שׁוֹטֶה וְנִשְׁתַּפָּה נָכְרִי וְנִתְגַּיֵיר פָּסוּל. אֲבָל פִּיקֵּח וְנִתְחָרַשׁ וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה פִּיתֵּחַ וְנִסְתַּמָּא וְחָזַר וְנִתְפַּתַּח שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּא וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה כָּשֵׁר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁתְּחִילָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּדַעַת כָּשֵׁר.
1
ב׳הלכה: קִיבֵּל הַקָּטָן וְהִגְדִּיל כול׳. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי בְּעֶבֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. עֶבֶד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֵּט פָּסוּל. אָמַר רִבִּי אַסִּי. אִילוּלֵא רִבִּי בָּא כְּבַר הָיִינוּ לְהַתִיר אֶת אֶשֶׁת אִישׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא שְׁמִיעַ רִבִּי אַסִּי הָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. לֹא שְׁמִיעַ מִילֵּיהוּן דְּרַבָנִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִרְאִין דְּבָרִים שֶׁיְּקַבֵּל הָעֶבֶד גֵּט שִׁיחְרוּר וְאַל יְקַבֵּל גֵּט כְּוָותֵיךְ. סָבְרִין מֵימַר. לֹא אָמַר אֶלָּא אַל יְקַבֵּל. הָא אִם עָבַר וְקִיבֵּל כָּשֵׁר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְכֹהֶנֶת הָיְיתָה וְלֹא חָשׁוּ לָהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ פְּסוּל.
2