תלמוד ירושלמי כתובות י״א:א׳Jerusalem Talmud Ketubot 11:1
א׳משנה: אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מִנִּיכְסִי יְתוֹמִין וּמַעֲשֶׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן וְאֵינָן חַיָיבִין בִּקְבוּרָתָהּ. יוֹרְשֶׁיהָ הַיּוֹרְשִׁים כְתוּבָּתָהּ חַיָיבִין בִּקְבוּרָתָהּ.
1
ב׳הלכה: אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מִנִּיכְסִי יְתוֹמִין כול׳. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְצִיאָתָהּ שֶׁלָּהּ. הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁמְּצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. אַלְמָנָה שֶׁמְּצִיאָתָהּ שֶׁלָּהּ הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלָּהּ. הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ. מָה אִם אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ. אַלְמָנָה שֶׁהוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלָּהּ. הוֹתִירָה בְלָיוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן. תַּמָּן צְרִיכָה לוֹן לְנִידָּתָהּ. אַף הָכָא צְרִיכָא לוֹן לְנִידָּתָהּ.
2
ג׳רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אַף הִיא אֵינָהּ עוֹשָׂה אוֹתָן דְּבָרִים שֶׁלְּיִיחוּד. מָה הֶן דְּבָרִים שֶׁלְּיִיחוּד. סָכָה לְהוֹן אֶת גּוּפָן וּמְרַחֶצֶת לְהוֹן אֶת פְּנֵיהֶן וּמוֹזֶגֶת לְהוֹן אֶת הַכּוֹס.
3
ד׳וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. אֵשֶׁת אִישׁ אֵין לָהּ יַיִן. אַלְמָנָה יֵשׁ לָהּ יַיִן. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאָמְרָה. יֵצְאוּ מַעֲשֵׂה יָדַיי לִמְזוֹנוֹתַיי. אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ. אַלְמָנָה שֶׁאָמְרָה. יֵצְאוּ מַעֲשֵׂה יָדַיי לִמְזוֹנוֹתַיי. שׁוֹמְעִין לָהּ.
4
ה׳רַב אָמַר. הַמֵּת אָמַר. אַל תְּקַבְּרוּנִי. נִקְבַּר בִּצְדָקָה. רִבִּי אִימִּי בְעָא. וְכִי עָלָת עַל דַּעְתָּךְ שֶׁיְּהוּ אֲחֵרִים מִתְפַּרְנְסִין מִשֶּׁלּוֹ וְהוּא נִקְבַּר בִּצְדָקָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. יוֹרְשֵׁיהָ הַיּוֹרְשִׁין כְתוּבָּתָהּ חַיָיבִין בִּקְבוּרָתָהּ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הִנִּיחַ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּשְׁטָרוֹת וּמְטַלְטְלִין. כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה וַהֲלָהּ נִקְבַּר בִּצְדָקָה. מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם וְתָפַס. הָא אִם לֹא קָדַם וְתָפַס מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. פָּתַר לֵיהּ בְּאוֹמֵר. קִבְרוּנִי. כְּהָדָא דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַבָּנִין. נִקְבַּר הַמֵּת וְלֹא אָמַר. קִבְרוּנִי. אַף עַל פִּי שֶׁקָּדְמוּ אֲחֵרִים וְתָפְשׂוּ מוֹצִיאִין מִיָּדָן. בְּשֶׁתָּפְסוּ קַרְקַע. וְהָא דְאַתְּ אָמַר. מוֹצִיאִין מִיָּדָן. בְּשֶׁתָּפַס קַרְקַע. אֲבָל בְּשֶׁתָּפְסוּ מְטַלְטְלִין אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. בְּמִלְוֶה בְעֵדִים. אֲבָל בְּמִלְוֶה בִשְׁטָר בֵּין שֶׁתָּפְשׂוּ קַרְקַע בֶּין שֶׁתָּפְשׂוּ מְטַלְטְלִין אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. עָשׂוּ דִבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כְּבָרִיא שֶׁכָּתַב וְנָתַן. וְהוּא שֶמֵּת מֵאוֹתוֹ הַחוֹלִי. הָא הִבְרִיא לֹא. וּבִמְסַיַיֵם וְאוֹמֵר. תְּנוּ שָׂדֶה פְלוֹנִית לִפְלוֹנִי. אָמַר. תְּנוּ שָׂדֶה פְלוֹנִית לִפְלוֹנִי. כְּמִי שֶׁסִּיֵים. אוֹ עַד שֶיֹּאמַר. חֶצְיָיהּ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיָיהּ בַּדָּרוֹם. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. אָמַר שָׂרְפוּנִי וְעִבְדוּ בִי עֲבוֹדָה וּתְנוּ חֲצִי שָׂדֶה פְלוֹנִית לִפְלוֹנִי. אִם אֵין שׂוֹרְפִין אֵין נוֹתְנִין. רִבִּי חַגַּיי בְעָא. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר. יָזוּנוּ בְנוֹתַיי. בְּלֹא כָךְ אֵין בְּנוֹתָיו נִיזּוֹנוֹת. לֹא צוּרְכָא דְלֹא. מָהוּ שֶׁיָּזוּנוּ מִן הַמְשׁוּעְבָּדִין וּמָהוּ שֶׁיָּזוּנוּ מִן הַמְטַלְטְלִין. רִבִּי יוּדָן ברח לנוי אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר. יִינָתֵנוּ אוֹתִיּוֹתָיו לִפְלוֹנִי. אָמַר לֵיהּ. אֵין שְׁכִיב מְרַע מְזַכֶּה אֶלָּא בִדְבָרִים שֶׁהֵן נִקְנִין אוֹ בִשְׁטָר אוֹ בִמְשִׁיכָה. וְאֵילּוּ נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה וּבִשְׁטָר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. סְפִינָה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. סְפִינָה וְאוֹתִיּוֹת נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה וּבִשְׁטָר. כָּתַב וְלֹא מָשַׁךְ מָשַׁךְ וְלֹא כָתַב לֹא עָשָׂה כְלוּם עַד שֶׁיִּכְתּוֹב וְיִמְשׁוֹךְ.
5