תלמוד ירושלמי כתובות י׳:ו׳Jerusalem Talmud Ketubot 10:6
א׳משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ וְכָתְבָה הָרִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמָּךְ הַשְּׁנִיָיה מוֹצִיאָה מִן הַלּוֹקֵחַ וְהָרִאשׁוֹנָה מִן הַשְּׁנִיָּה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הָרִאשׁוֹנָה וְחוֹזְרוֹת חָלִילָה עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵינֵיהֶן. וְכֵן בַעַל חוֹב וְכֵן אִשָּׁה בַעֲלַת חוֹב.
1
ב׳הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה. הָהֵן דִּיזִיף מִן תְּרֵין בְּנֵי נַשׁ. אֲתָא תִנְיָינָא אֲמַר לֵיהּ. קוֹמִי פוֹשְׁרִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלֵית סוֹפֵיהּ דְּקַדְמַיָיא מִשְׁמַע וּמֵיתֵי מִיטְרוֹף. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. פּוֹשְׁרִין. וְאִין טְרַף טְרַף. פִּישֵּׁר מִן. חֲזָקָה שֶׁהָרִאשׁוֹן בָּא וְטוֹרֵף. פִּישֵּׁר מִן הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. פִּישֵּׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא כָתַב. דְּאִיקְנִי. לֹא אַתְיָיא אֶלָּא בְיוֹרֵשׁ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אֲפִילוּ בְבַעַל חוֹב. אַתְיָיא הִיא בְּהַהִיא דְּלָא כְתִיב. כָּל דְּאִיקְנִי. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ. אַל יְהֵא לָךְ פֵּירָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה. אָמַר רַב מַתַּנְיָיה. אַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. לִכְתוּבָּה אֲבָל לֹא לִתְנָיִין. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. בֵּין לִכְתוּבָּה בֵין לִתְנָיִין. הָא חֲזִירָה.
2