תלמוד ירושלמי כתובות י׳:ה׳Jerusalem Talmud Ketubot 10:5
א׳משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי אַרְבַּע נָשִׁים וָמֵת הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָיה וּשְׁנִיָיה לַשְּׁלִישִׁית וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית. הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעַת לַשְּׁנִיָיה וּשְׁנִיָיה לַשְּׁלִישִׁית וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית וְהָרְבִיעִית נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה. אָמַר בַּן נַנָּס וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה נִשְׂכֶּרֶת אַף הִיא לֹא תִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. הָיוּ כוּלָּן יוֹצְאוֹת בְּיוֹם אֶחָד כָל הַקּוֹדֶמֶת לַחֲבֵירָתָהּ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת זָכְתָה. וְכָךְ הָיוּ כוֹתְבִין בִּירוּשָׁלֵם שָׁעוֹת. הָיוּ כוּלָּן יוֹצְאוֹת בְּשָׁעָה אַחַת וְאֵין שָׁם אֶלָּא מְנָה חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.
1
ב׳הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי אַרְבַּע נָשִׁים כול׳. רִבִּי אֲבוּנָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. כְּדִבְרֵי בֶּן נַנָּס לִשְׁטָר אֶחָד שֶׁיָּצָא עַל (הָאִשָּׁה) לְקוּחוֹת כּוּלְּהֹן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר שׁוּחָדָא דְדַיָינֵי. לִשְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ עַל שָׂדֶה אַחַת. לְאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה לְהַחֲלִיט מַחֲלִיטִין. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָמַר לֵיהּ. לֹא בִשְׁנֵי שְׁטָרוֹת דִּילְמָא בִשְׁטָר אֶחָד. וָכָא בִשְׁטָר אֶחָד אֲנָן קַיָימִין. וְלָא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי אָבִין בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שַׁנְיָיא. בֵּין שְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ עַל שְׁנֵי שָׂדוֹת וּבֵין שְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּצֶאוּ עַל שָׂדֶה אַחַת. אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצוּ בֵּית דִּין לְהַחֲלִיט מַחֲלִיטִין. הִנְהִיג רִבִּי בְּאַרְנוֹנָא וּבַגּוּלְגּוֹלֶת וּבַאֲנָפֹרוֹת כְּהָדָא דְבֶן נַנָּס.
2
ג׳כְּהָדָא. קְרֵיבִין דְּרִבִּי יוֹסֵי זְבָנִין חַקְלְוָון מִן אִילֵּין דְּבַר תַּפְקָן. אָזְלוֹן אִילֵּין דְּבַר תַּפְקָן וְנׇסְבִין לְהוֹן נָשִׁין. אַעֲלוֹן לְהוֹן שְׁקִיעִין. אֲתוֹן בָּעֵיי מִתְגָּרַיָיא בִקְרִיבֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי. אֲמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. אֲנָא יְדַע כַּד זְבַנְתּוֹן אִילֵּין חַקְלְוָותָא לֹא הֲווֹ אִילֵּין שְׁקִיעַיָּא קֳדָמֵיכוֹן.
3