תלמוד ירושלמי נזיר ד׳:ג׳Jerusalem Talmud Nazir 4:3
א׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת.
1
ב׳הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר כול׳. מַלְקוּת תּוֹרָה אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. אוֹמְדִין אוֹתוֹ. אִם יֵשׁ מַלְקִין אוֹתוֹ וְאִם לָאו אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ. מַכּוֹת מַרְדּוּת חוֹבְטִין אוֹתוֹ עַד שֶיְּקַבֵּל אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.
2
ג׳כְּתִיב וַיי יִסְלַח לָהּ. מַגִּיד שֶׁטְּעוּנָה סְלִיחָה. כְּשֶׁהָיָה רִבִּי יַעֲקֹב מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה הָיָה אוֹמֵר. מִי שֶׁנִּתְכַּוֵון שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר כְּשֵׁירָה צָרִיךְ כַּפָּרָה. הַמִּתְכַּוֵּין שֶׁיַּעֲלֶה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
3
ד׳תַּנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמְעָה חֲבֵירָתָהּ וְאָמְרָה. וַאֲנִי. וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה וְאָמַר. מוּתָּר לֵיךְ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם אָמְרָה. לֹא נִתְכַּוַונְתִּי אֶלָּא לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. אַף הִשְּׁנִיָיה מוּתֶּרֶת.
4
ה׳תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָאַחֲרוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה עַל כַּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִטִּים פָּטוּר עַל הַשְּׁאָר. אָמַר רִבִּי אַבָּא. אוֹף רִבִּי יוּדָה מוֹדֶה בָהּ. נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִיטִּין מָהוּ שֶׁתָּחוּל עָלָיו שְׁאָר הַמִּינִין. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. לֹא חָלָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חָלָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לַחֲבֵרַיָיא. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמְעָה חֲבֵירָתָהּ וְאָמְרָה. וַאֲנִי. וְשָׁמַע בַּעֲל הָרִאשׁוֹנָה וְהֵיפֵר לָהּ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם אָמְרָה. לֹא נִתְכַּוַונְתִּי אֶלָּא לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. אַף הִשְּׁנִיָיה מוּתֶּרֶת. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה. לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. הָא אִם לֹא אָמְרָה. לִהְיוֹת כְּמוֹתָהּ וּכְיוֹצֵא בָהּ. הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה. מָה אִם תַּמָּן שֶׁאֵין שָׁם עִיקַּר נְזִירוּת אַתְּ אוֹמֵר. חָלָה. כָּאן שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִיקַּר שְׁבוּעָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מָהוּ דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא שֶׁאֵין בְּיָדוֹ חִיטִּין וּפָטוּר עַל הַשְּׁאָר. בְּמַתְפִּישׂ. בְּאוֹמֵר. שְׂעוֹרִין יְהוּ כְּחִיטִּין. כּוּסֲמִין יְהוּ כְּחִיטִּין.
5
ו׳פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתָא. לֹא הֵיפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה וְעָבְרָה עַל נִדְרָהּ לוֹקָה. שְׁנִיָיה מָהוּ שֶׁתִּלְקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. אָמַר רִבִּי לָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְתֵיעָשֶׂה שְׁנִיָיה כְּאוֹמֶרֶת. הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. שֶׁלֹּא נִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין.
6