תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ג׳Jerusalem Talmud Peah 4:3
א׳משנה: פֵּיאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדּוּמוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רְעֵהוּ. שָׁלוֹשׁ אוֹבָּעְיוֹת בַּיּוֹם בְּשַׁחַר וּבְחַצּוֹת וּבְמִנְחָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין עַל הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוֹמָן וְאוֹמָן.
1
ב׳הלכה: מַהוּ אֹבָּעְיוֹת אָמַר רִבִּי בּוֹן דְּתֵימַר אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂיו נִבְּעוּ מַצְפּוּנָיו.
2
ג׳בְּשַׁחַר וּבְחַצּוֹת וּבְמִנְחָה. בְּשַׁחַר מִפְּנֵי הַמֵּנִיקוֹת. וּבְחַצּוֹת מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת. וּבְמִנְחָה מִפְּנֵי הַנְּמוּשׁוֹת.
3
ד׳רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף מוֹסִיף. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. הָא אִם רָצָה לִפְחוֹת אֵינוֹ פּוֹחֵת.
4
ה׳שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין אוֹתָהּ עִם הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן. תַּנִּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַאי וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח. מַזְכִּירִין אוֹתָן לִגְנַיי שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה אֶחָד מִמֵּאָה. וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לִשְׁבָח שֶׁהָיוּ מַלְקִיטִין אוֹתָן עִם הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוּמָן וְאוּמָן.
5
ו׳תַּנִּי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי חֲמִשָּׁה דְּבָרִים לֹא יִתֵּן אָדָם פֵּיאָה אֶלָּא בְסוֹף שָׂדֵהוּ. מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִיִים. וּמִפְּנֵי בִיטּוּל עֲנִיִים. וּמִפְּנֵי הָרַמָּאִין. וּמִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וּמִשּׁוּם שֶׁאָמְרָה תוֹרָה לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ. מִפְּנֵי גֶּזֶל עֲנִיִים כֵּיצַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם אֶת הַשָּׁעָה פְּנוּיָה וְיֹאמַר לִקְרוֹבוֹ עָנִי בּוֹא וְטוּל לָךְ אֶת הַפֵּיאָה. מִפְּנֵי בִיטּוּל עֲנִיִים כֵּיצַד שֶׁלֹּא יְהוּ עֲנִיִים יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין כָּל הַיּוֹם וְאוֹמְרִים עַכְשָׁיו הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה עַכְשָׁיו נוֹתֵן פֵּיאָה אֶלָּא יֵלְכוּ וִילַקְּטוּ בְשָׂדֶה אֲחֶרֶת וְיָבוֹאוּ בִשְׁעַת הַכִּילּוּי. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין כֵּיצַד שֶׁלֹּא יֹאמַר כְּבָר נָתַתִּי וִיהֵא בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה וּמוֹצִיא אֶת הָרָע. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן כֵּיצַד שֶׁלֹּא יְהוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים אוֹמְרִים רְאוּ הֵיאַךְ קָצַר אִישׁ פְּלוֹנִי שָׂדֵהוּ וְלֹא הִנִּיחַ פֵּיאָה לָעֲנִיִים. וּמִשּׁוּם שֶׁאָמְרָה תוֹרָה לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ.
6