תלמוד ירושלמי פסחים ט׳:ה׳Jerusalem Talmud Pesachim 9:5
א׳משנה: מַה בֵּין פֶּסַח מִצְרַיִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת. פֶּסַח מִצְרַיִם מִקְחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וְטָעוּן הַזָּיָיה וָאֲגוּדַּת אֵזוֹב עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְנֶאֱכָל בְּחִפָּזוֹן לַיְלָה אֶחָד וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כָּל שִׁבְעָה:
1
ב׳הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דּוּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דּוּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. מָאַן דְּאָמַר. דֻּקִים וְתַבְלוּלִין פּוֹסְלִין בּוֹ. נִיחָא. דִּכְתִיב שֶׂה תָמִים. מָאן דְּאָמַר. אֵין דֻּקִים וְתַבְלוּלִים פּוֹסְלִין בּוֹ. מַה מְקַיֵים שֶׂה תָמִים. אֲפִילוּ בְּקָרְבְּנוֹת בְּנֵי נֹחַ אֵינוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן. תַּמָּן יֵשׁ מֵהֶן לַמִּזְבֵּחַ. בְּרַם הָכָא אֵין מֵהֶם לַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִכֵּיוָן שֶׁכָּתוּב בָּהּ כַּפָּרָה כְקֳדָשִׁים כְּמִי שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם לַמִּזְבֵּחַ. וְתַנֵּי כֵן. שָׁלֹשׁ מִזְבְּחוֹת הָיוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם. מַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַרְבָּעָה. סַף וּמַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סַף כֶּלִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. סַף אַסְקוּפָּה. מָאן דְּאָמַר. סַף כֶּלִי. וְאֶת הַסִּיפִּים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת. מָאן דְּאָמַר. סַף אַסְקוּפָּה. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּיי. מָאן דְּאָמַר. כֶּלִי. נִיחָא. דִּכְתִיב מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף. מָאן דְּאָמַר. סַף אַסְקוּפָּה. מַה מְקַיֵים סַף כֶּלִי. מֵבִיא סַף כֶּלִי וְנוֹתֵן עַל הָאַסְקוּפָּה וְטוֹבֵל וּמַזֶּה.
2
ג׳תַּנֵּי. בֶּן בַּגְבָּג אוֹמֵר. שֶׂה תָמִים. אֵין גִּיזְה תְמִימָה. וְהָתַנֵּי. מִן הַצֹּאן. לְהוֹצִיא אֶת הַחֲלָקִים שֶׁבָּהֶן. אָמַר רִבִּי אָבּוּן. לְהוֹצִיא מָה שֶׁחִלְקָה [לָךְ הַתּוֹרָה]. רוֹבַע וְנִרְבָּע וּמוקְצֶה וְנֶעֱבַד.
3
ד׳אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַף רִבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי דִּכְוָותְהוֹן. דָּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלֹּא הָיָה פֶסַח מִצְרַיִם אֶלָּא יוֹם אֶחַד בִּלָבַד. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם.
4