תלמוד ירושלמי פסחים ט׳:ו׳Jerusalem Talmud Pesachim 9:6

א׳משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּמוּרַת הַפֶּסַח קְרֵיבָה וּתְמוּרַת הַפֶּסַח אֵינָהּ קְרֵיבָה וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי אֲפָרֵשׁ. הַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. לְאַחַר שְׁחִיטַת הַפֶּסַח. קָרֵב שְׁלָמִים. וְכֵן תְּמוּרָתוֹ:

ב׳הלכה: רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. אָף בִּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן. תְּמוּרַת אָשָׁם קְרֵיבָה וּתְמוּרַת אָשָׁם אֵינָהּ קְרֵיבָה. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵה. פֶּסַח שֶׁהִקְרִיבָהּ [בְּשַׁחֲרִית] אֵינָהּ פֶּסַח. עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבָהּ בְּשַׁחֲרִית עוֹלָה הִיא.

ג׳הֵמִיר בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצחָק אָמַר. אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. חֵיילֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצחָק מִן הָדָא. לְאַחַר הַפֶּסַח יָבִיא שְׁלָמִים. וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. אִין תֵּימַר. הֵמִיר בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּתְמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. וִיתִיבִינֵיהּ. לֹא מוטָּב לְלַמֵּד תְּמוּרַת פֶּסַח מִפֶּסַח וְלֹא לְלַמֵּד תְּמוּרַת שְׁלָמִים מִפֶּסַח.

ד׳רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מֵתוּ בְעָלִים בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. וְלָמָּה לֹא אָמַר. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. כָּל שֶׁנִּרְאֶה לִיקָּרֵב בְּפֶסַח אֵין גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים.

ה׳תַּמָּן תַּנִּינָן. וְולַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם.

ו׳וְולַד חַטָּאת דְּאִתְפַּלְּגוֹן. צִיבּוּר שֶׁהִפְרִישׁ נְקֵבָה. וְכֵן נָשִׂיא שֶׁהִפְרִישׂ שְׂעִירָה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. לֹא קָדְשָׁה וּוְלָדָהּ קָרֵב. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. קָדְשָׁה וּוְלָדָהּ מֵת. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. אֵין אַתְּ יָכוֹל לוֹמַר. וְולַד חַטָּאת בְּצִיבּוּר. שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מֵבִיאִין נְקֵבָה. לֹא אָמַר אֶלָּא. אֵין אַתְּ יָכוֹל. הָא אִם הִקְדִּישָׁהּ קָדְשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. יְאוּת אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. וְלֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. נְקֵיבָה לְעוֹלָה לֹא קָדְשָׁה אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ דָּמִים.

ז׳וּתְמוּרַת חַטָּאת דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הֵמִיר בּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצחָק אָמַר. אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים.

ח׳וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ [יָמוּתוּ. כַּיי דָמַר] (אָמַר) רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מֵתוּ בְעָלָיו בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. וְלָמָּה { } אָמַר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. כָּל שֶׁנִּרְאֶה לִקָּרֵב בְּפֶסַח אֵין גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים.

ט׳וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ. כַּיי דְּאָמַר רַב חִסְדָּא. בְּשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ בֵּין רִאשׁוֹן לַשֵׁינִי. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֵׁעִיבֵּר זְמַן כַּפָּרָתוֹ.

י׳וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת. (בַּעַל מוּם) [בְּרִי מּוּתָּר.] רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָךְ פֶּסַח גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים אֶלָּא שֶׁאָבַד וְנִמְצָא מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים.

י״אוּבַעֲלַת מוּם. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא בָהֵן בַּעַל מוּם דְּתַנִּינָן הָכָא בָּאֲבִיד הוּא. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן.

י״בהִפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו. לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיב אֶת הַשֵּׁינִי עַד שֶׁנִּמְצָא הָרִאשׁוֹן. וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִצְוָה לְהַקְרִיב אֶת הָרִאשׁוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִצְוָה לְהַקְרִיב אֶת הַשֵּׁינִי. וְתַנֵּי שְׁמוּאֵל כֵּן. בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן וְהַשֵּׁינִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְדָמָיו שְׁלָמִים בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. הוּא עַצְמוֹ קָרֵב שְׁלָמִים בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. אַתְיָא דְרִבִּי כְּרִבִּי לָעְזָר. וּשְׁמוֵּאֵל תַּנִּיתָהּ כְּשִׁיטָּתֵיהּ. דְּתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין חַטָּאת {מֵתָה} אֶלְּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בָהּ הַבְּעָלִים. אֵין הָמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיַם הַמֶּלַח אֶלְּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים.