תלמוד ירושלמי סנהדרין ו׳:ד׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:4
א׳משנה: רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת מַפְשִׁיטִין אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו וְהָאִשָּׁה מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה:
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כול׳. מִחְלְפָה שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן אָמַר. אִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. וָכָא הוּא אוֹמֵר אָכֵן. הָכָא מִכָּל מָקוֹם לְמִיתָה אָזְלָה. בְּרַם תַּמָּן שֶׁאִם תִּימָּצֵא טְהוֹרָה וְיִתְגָּרוּ בָהּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה. מִחְלְפָה שִׁיטַּת רַבָּנִן. תַּמָּן אָמְרִין. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. וָכָא אִינּוּן אָמְרִין הָכֵין. הָכָא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. בְּרַם תַּמָּן וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים.
2