תלמוד ירושלמי סנהדרין ו׳:ה׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:5
א׳משנה: בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת וְאֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו. נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו אִם מֵת בָּהּ יָצָא. וְאִם לָאו נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ יָצָא וְאִם לָאו הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ יָצָא וְאִם לָאו רְגִימָתוֹ בְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה.
1
ב׳הלכה: כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר כול׳. תַּנֵּי. וְכִמְלוֹא קוֹמָתוֹ שֶׁלְּנוֹפֵל הֲרֵי חֲמִשָּׁה. הָכָא אַתָּ מָר. וְכִמְלוֹא קוֹמַת הַנּוֹפֵל הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וּבַבּוֹר שֶׁלַּנְּזָקִין אַתָּ מָר. עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. לֹא דוֹמֶה נוֹפֵל מִדַּעַת לַנּוֹפֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת. רִבִּי יוֹנָתָן בֶּן חֲלִי רִבִּי אֶבְדַּומַי בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי טָבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִילֵּין דְּחַבְּטִין תּוֹרָא בְּחֵיילֵיהּ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵיבָרִים. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי פִינְחָס חַבְּטוּ תּוֹרָא בְּחֵיְילֵיהּ. אֲמַר לוֹן. בְּחַיֵיכוֹן שָׁרוּנֵיהּ. שָׁרוּנֵיהּ וְקוּם וַעֲרַק. אָמַר. בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בַּחֲכָמִים וּבְדִבְרֵיהֶם. דְּאָמְרֵי. אִילֵּין דְּחַבְּטִין תּוֹרָא בְּחֵיְילֵיהּ אֵין בּו מִשּׁוּם רִיסּוּק אֵיבָרִים.
2
ג׳וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה. שֶׁנֶּאֱמַר סָקוֹל יִסָּקֵל. וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן דְּחִיָיה. שֶׁנֶּאֱמַר יָרֹה יִיָּרֶה. וּמְנַיִין שֶׁטָּעוּן שְׁתֵּי דְּחִיּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר יִיָּרֶה.
3