תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ג׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:3

א׳משנה: הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בֵּין בָּאֶבֶן בֵּין בָּאֶגְרוֹף וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקַל מִמַּה שֶּׁהָיָה וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת חַיָיב. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר פָּטוּר שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:

ב׳הלכה: הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. רִבִּי נְחֶמְיָה פוֹטֵר וַחֲכָמִים מְחַיְיבִין. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רַבָּנִין אָמְרִין. שְׁנֵי אֲמוּדִין רָבִים עַל עוֹמֶד אֶחָד. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. עוֹמֶד הָאֶמְצָעִי רָבָה עַל שְׁנֵיהֶן. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי נְחֶמְיָה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתָּךְ שֶׁיְּהֵא זֶה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וַהֲלָה נֶהֱרַג עַל יָדָיו. אֶלָּא אֲפִילוּ מֵת בָּעֲמִידָה רִאשׁוֹנָה פָּטוּר. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אֶלָּא בְּשֶׁלֹּא עֲמָדוּהוּ לְמִיתָה. אִם בְּשֶׁלֹּא עֲמָדוּהוּ לְמִיתָה בְדָא כְתִיב וְאִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה. הָא אִם לֹא קָם חַיָיב. אֶלָּא בְּשֶׁעֲמָדוּהוּ לְמִיתָה. אִם בְּשֶׁעֲמָדוּהוּ לְמִיתָה בְדָא כְתִיב רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. עוֹמֶד שֶׁלְּטָעוּת הָיְיתָה. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. הֵיקַל מִמַּה שֶּׁהָיָה וְאַחַר כָּךְ הִכְבִּיד וָמֵת חַיָיב. רִבִּי נְחֶמְיָה פוֹטֵר. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. מָאן דְּאָמַר. חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן. נָתַן נָתַן. לֹא נָתַן מָהוּ שֶׁיִּתֵּן. מָאן דְּאָמַר. עוֹמֶד שֶׁלְּטָעוּת הָיָה. לֹא נָתַן אֵין אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיִּתֵּן. נָתַן מָהוּ שֶׁיִּטּוֹל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אֲמָדוּהוּ לְחַיִים וָמֵת. מֵאֵימָתַי מוֹנִין לוֹ. מִשֶׁיַכְבִּיד. הָדָא אָמְרָה. עוֹמֶד שֶׁלְּטָעוּת הָיְתָה. וְאִין תֵּימַר. חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן. יִתֵּן מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה. מֵאֵימָתַי מוֹנִין לוֹ. מִשֶׁיַכְבִּיד. אָמַר רִבִּי יסֵי. לֵית כָּאן מִשֶׁיַכְבִּיד אֶלָּא מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. הָדָא אָמְרָה. חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן. וְאִין תֵּימַר. עוֹמֶד שֶׁלְּטָעוּת הָיָית. נוֹתֵן עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת.

ג׳הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבָת. אָמְרִין אַסָּיָיא. אִין מִקְטְעָא יָדֵיהּ חַיי הוּא. מָהוּ שֶׁיִּתֵּן דְּמֵי הַיָּד. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים. וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים. הִיא מְרִיבָה הִיא מַצּוּת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר כִּי יִנָּצוּ כִּי יְרִיבוּן. כִּי יְרִיבוּן כִּי יִנָּצוּ. אֶלָּא לִיתֵּן הַמִּתְכַּוֵּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין עַל הַמִּתְכַּוֵּין. נִיחָא אֶת הַמִּתְכַּוֵּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין עַל הַמִּתְכַּוֵּין. אִם שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין הוּא מִתְחַיֵיב לֹא כָל שֶׁכֵּן עַל הַמִּתְכַּוֵּין. אֶלָּא כֵינִי. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבָת. אָמְרִין אַסָּיָיא. אִין מִקְטְעָה יָדֵיהּ חַיי הוּא. מָהוּ שֶׁיִּתֵּן דְּמֵי הַיָּד. כְּמַה דַּתְּ אָמַר תַּמָּן. חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן דְּמֵי הַיָּד. וּמַה חִידּוּשׁ מִקְרָא הוּא שֶׁיִּתֵּן דְּמֵי הַיָּד.

ד׳נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה כול׳. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עֲמָדוּהוּ לְחַיִים וָמֵת. וְדֶרֶךְ הַחַיִים לָמוּת. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא חַיָיב לִיתֵּן לוֹ שֶׁבֶת וְרִיפּוּי. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה. וְאֵין דֶּרֶךְ הַמֵּתִים לִחְיוֹת. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא חַיָיב לִיתֵּן לוֹ שֶׁבֶת וְרִיפּוּי.