תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:4
א׳משנה: נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם לַנָּכְרִי וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל לַנְּפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָימָא פָּטוּר. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ וָמֵת פָּטור. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ וְהָלְכָה לָהּ עַל מָתְנָיו וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו וָמֵת פָּטוּר. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן וָמֵת פָּטוּר. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹת אֶת הַקָּטָן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן וְהָלְכָה לָהּ עַל הַגָּדוֹל וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וָמֵת פָּטוּר. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ וָמֵת חַיָיב. נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן וָמֵת חַיָיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר:
1
ב׳הלכה: נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו כול׳. חִזְקִיָּה שָׁאַל. זָרַק אֶת הָאֶבֶן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית. הֵמִית אֶת זֶה וְשִׁיבֵּר אֶת כֵּלָיו שֶׁלָּזֶה. בָּזֶה חִידֵּשׁ הַכָּתוּב וּבָזֶה לֹא חִידֵּשׁ. חִזְקִיָּה שְׁאִיל. זָרַק אֶת הָאֶבֶן וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית. הֵמִית אֶת זֶה וְשִׁיבֵּר אֶת כֵּלָיו שֶׁלָּזֶה. בָּזֶה חִידֵּשׁ הַכָּתוּב וּבָזֶה לֹא חִידֵּשׁ.
2
ג׳אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. אִילֵּין דְּבֵית רִבִּי תְּנַיָין. אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר. וְאַתְיָיא דְּבֵי רִבִּי כְּרִבִּי נָתָן. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד סִיעָה שֶׁלִּבְנֵי אָדָם. אָמַר. לְאֶחָד מִכֶּם אֲנִי מִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג. אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר.
3