תלמוד ירושלמי סוטה א׳:ה׳Jerusalem Talmud Sotah 1:5
א׳משנה: אִם אָמְרָה טְמֵיאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה. אִם אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעֲרֵי הַמִּזְרַח לְשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְצוֹרָעִין. וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ אִם נִקְְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ. וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
1
ב׳הלכה: אִם אָמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה כול׳. כְּתִיב וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יי. זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִפְנֵי יי זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כְּתִיב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וגו׳. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתִי עַל דַּעְתָּךְ. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלִית עֵינַיִם עַל חוֹרָן.
2
ג׳וּמְבַזִּין עַל הַסָּפֵק. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַאי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא זְנוּת אַתְּ מוֹצֵא אַנְדְּרוֹלְמוֹסִיָּה בָּאָה בָעוֹלָם.
3
ד׳קִרְיָיא אָמַר. מַקְרִין וְאַחַר כָּךְ מְבַזִּין. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה. מְבַזִּין וְאַחַר כָּךְ מַקְרִין. אָמַר רִבִּי אִילַי. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב וְהֶעֱמִיד וְהֶעֱמִידָהּ וְכִי יוֹשֶׁבֶת הָיְיתָ. אֶלָּא מַחְמָת עֶמְדָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה פוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ.
4
ה׳מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן מִכָּל מָקוֹם לְמִיתָה הִיא מְתוּקֶּנֶת. בְּרַם הָכָא שֶׁמָּא תִימָּצֵא טְהוֹרָה וְיִתְגָּרוּ בָהּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה. מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּרַבָּנִן. תַּמָּן אִינּוּן אָמְרִין. הָאִישׁ נִסְקַל עָרוּם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָה. וְהָכָא אִינּוּן אָמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וְאָהַבְתָּ לְרֶעֲךְ כָמוֹךָ. יָבוֹר לוֹ מִיתָה קַלָה שֶׁבְּקַלּוֹת. בְּרַם הָכָא וְנִיוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִימַּתְכֶינָה.
5